ת"א 48263-11-13 רונן נ' עמותת "תנו לחיות לחיות"

(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט ארז יקואל): תמונה שצילם התובע ובה נראה עוף דורס אוחז בטרף, פורסמה בעמוד הפייסבוק של הנתבעת, לצד דיווח שעניינו התעללות בבע"ח. בדיווח מתוארת שיטת צילום, בה צלם התמונה קושר יונים חיות לקרקע על-מנת שתשמשנה כפיתיון לעופות דורסים ומצלמם בעת אכילתם את הטרף החי. התובע טען כי הפרסום מפר את זכויות היוצרים שלו בתמונה וכן כי המלל שפורסם לצד התמונה משליך את המעשים המתוארים עליו כצלם התמונה, ולפיכך מהווה לשון הרע. הנתבעת הכחישה את טענות התובע וטענה כי פרסמה דיווח כחלק מפעילותה המגנה על בע"ח וכי הדיווח כלל לא התייחס לתובע. התביעה נדחתה. נפסק - 
  • זכויות יוצרים - התמונה מושא הפרסום עולה כדי "יצירה אמנותית" בהתאם להגדרות סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שבכללה מופיעה "יצירת צילום". עיון בתמונה מעלה כי היא עומדת במבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה על-מנת שתוגדר כ"יצירה אמנותית".
  • עדיפה גרסת התובע, שלא נסתרה בסתירה אמיתית, לפיה הוא בעל זכויות היוצרים בתמונה. אין להתעלם כי התובע לא צרף ראיה המוכיחה כי שמו הוטבע על-גבי התמונה. הוא אף לא הוכיח כי התמונה מפורסמת בגלריה, באתר כלשהו או במרשתת בכלל. התובע צירף לתצהירו העתק פרטים טכניים של התמונה בהקשר לקובץ המקור. הנתבעת לא הראתה כי התמונה אינה מצויה בבעלות התובע, או שהיא מצויה בבעלות אחר.
  • לא הופרה זכות היוצרים של התובע בתמונה. יש לקבל את גרסת הנתבעת לפיה עשתה שימוש מותר והוגן בתמונה, כאמור בסעיפים 18-19 לחוק. הוראות חוק זכות יוצרים מאפשרות עשיית שימוש הוגן ביצירה, ככזה שמותר לעשות בה על-אף ההגנה עליה, גם ללא הסכמת בעל הזכות. מדובר בתמונה שפורסמה לשם הבעת ביקורת על שיטה נטענת של צילום התמונה, בסקירת שיטת הצילום הנוהגת בצירוף התמונה לשם המחשה ואף בדיווח הדומה לדיווח עיתונאי, לשם הבאת דבר המעשה הנטען לידיעת הציבור ולמיגור התופעה.
  • אשר למטרת השימוש ביצירה ואופיו, המטרה העיקרית של פרסום התמונה היתה לשם הגנה על בע"ח, באמצעות הבאת מעשה ההתעללות המשוער לידיעת הציבור הרחב, מהר ככל הניתן. בזכות צירוף התמונה לפרסום, ניתן למלל נופך מציאותי ורלוונטי, המייעל את החשיפה הציבורית ועשוי להוביל למיגור התופעה. יש להתייחס לפרסום כאל פרסום חירום, דחוף וחיוני, ולכן, גם אם הסתבר כי לא היה בו ממש, היה נכון ורצוי לפרסמו בהעדפת ההגנה על בעלי החיים.
  •  אשר לאופי היצירה, מקובלת הטענה כי לשם ביצוע הצילום, השקיע התובע מאמצים ויצירתיות. מדובר בתמונה שפורסמה במדיה דיגיטלית באופן נרחב. בנסיבות העניין, ובהינתן הקביעה באשר למטרת השימוש ואופיו, יש להכיר בפרסום כשימוש הוגן שנעשה בתמונה, חרף אופייה היצירתי. 
  • אשר להיקף השימוש בתמונה, הנתבעת מאשרת כי התמונה פורסמה כמות שהיא, בשלמותה. הפרסום נעשה באתר הנתבעת ולא באתרים המופנים לקהל פוטנציאלי הרוכש צילומי עופות דורסים כתחביב, או לשימוש אחר. הפרסום נעשה כפרסום בודד ובמסגרת דיווח ספציפי לקהל מבקרי האתר. הפרסום הוסר מהאתר והשימוש שנעשה בתמונה אינו בהיקף רחב. 
  • אשר להשפעת השימוש על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה, לא הוצגו ראיות מהימנות המלמדות כי ערכה של היצירה ירד בהכרח. השימוש משפיע על ערך היצירה כאשר הוא מופנה לאותו שוק עמו מתכתבת היצירה המקורית. כאן, הפרסום נעשה בקרב שומרי זכויות בע"ח והוא לא גרע מערכה של היצירה בקרב הקהל אליו פונה התובע. הנתבעת פעלה בתום לב ועומדת לה הגנת השימוש ההוגן. יש לדחות את טענת הנתבעת לשימוש אגבי בתמונה.
  • יש לדחות את טענת התובע להפרת זכותו המוסרית בתמונה, כאמור בסעיפים 45-46 לחוק זכות יוצרים. אין חולק כי התמונה פורסמה באתר מבלי שניתן לתובע קרדיט בגינה. עם זאת, בנסיבות העניין הייחודיות של הפרסום כולו, לא ברור מה העניין הממשי של התובע במתן קרדיט על תמונה המציגה עוף דורס האוחז ביונה על הקרקע, כאשר המלל המצורף לה עניינו התעללות בבע"ח. גם לנוכח אופיו של קהל הנחשפים לפרסום, התובע לא הוכיח כי אותם פעילים או מתעניינים בדבר זכויות בע"ח הם הקהל אליו הוא מפנה את יצירותיו בבואו להציען לשימוש מסחרי. הנתבעת כלל לא ידעה כי התמונה שייכת לתובע.
  • לשון הרע - ביהמ"ש בחן את משמעות המלל בשילובו והקשרו לתמונה, לפי המובן הרגיל והטבעי שקורא סביר היה מייחס לו, בהתאם למכלול הנסיבות החיצוניות. אין בכוחו של הפרסום כולו להשפיל את התובע בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז, ללעג, לבזותו, או לפגוע בעסקו או במשלח ידו. לשון הרע כלפי התובע אף אינה משתמעת מן הפרסום כהוראת סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע.
  • המלל בו מושא הפרסום מתאר מעשה קשה וחמור. התמונה המצורפת ממחישה את נסיבות המעשה. המלל בו נעשה שימוש אינו מציין את שם התובע ואינו מקשר את האמור לתובע בדרך כלשהי. בנוסף, התמונה אינה מזוהה עם התובע והקורא הרגיל המבקר באתר אינו יכול לשייך את מעשה ההתעללות הנטען לתובע. יש לדחות גם את טענת התובע לנזק תדמיתי שנגרם לו, לנוכח סברתו כי התגובות שניתנו מופנות כלפיו. מלל הפרסום, המאופיין בזהירות מספקת, אינו רלוונטי לתובע.
  • נוכח שהפרסום אינו מציין את שמו של התובע, אין לקבל את טענתו כי הוא צלם מוכר כדי כך עד שכל אדם יכול לשייך את התמונה אליו. התובע עוסק בצילום כתחביב ולא בדרך קבע. אף התובע מוכשר בתחום הצילום, התמונה אינה מאפיינת אותו משמע הייתה כתעודת זהות או טביעת אצבע בלתי מסויגת המשויכת אליו. לא מדובר ביצירה כה מפורסמת שהנה נחלת ידיעת הכלל, שאין צורך בפרסום שם יוצרה, הידוע מאליו. התובע אף אינו היחידי העוסק באופן חובבני או מקצועי בצילום עופות דורסים. ממילא עומדות לנתבעת הגנות החוק.