ה"ט 43373-12-15 רביב נ' לייבל

(החלטה, שלום קריות, השופט דאוד מאזן): המבקשת היא עובדת סוציאלית, העוסק בניהול מרכז קשר שמפעיל משרד הרווחה. המשיב הציג עצמו כעיתונאי, המפרסם את דבריו באמצעות האינטרנט ודף פייסבוק. המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לפרסומים שביצע המשיב, תוך ציון מספר הטלפון האישי של המבקשת, והאם יש בפרסומים אלה משום הטרדה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת. נפסק - ביקורת נגד עובדי מדינה היא לגיטימית ואף חיונית. יש לכבד את רצונם של הנפגעים מהחלטות של נושאי משרה, לרבות עובדים סוציאליים ופקידי סעד, להשמיע את זעקתם. עם זאת, השמעת הזעקה לא צריכה ללבוש לבוש המהווה הטרדה מאיימת ואין תכליתה לפגוע בשיקול הדעת של עובדי ציבור ולהשתמש בקול הזעקה על-מנת להפחיד עובד ציבור מלבצע את תפקידו לפי צו מצפונו, הבנתו המקצועית ויושרו. חוק למניעת הטרדה מאיימת נועד כדי להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אחר, שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו, כמפורט בסעיף 1 לחוק. גם אם הדברים הם נכונים וגם אם הם אמת, כאשר הפרסום נעשה באופן חוזר ונשנה באמצעים אלקטרוניים, וקיים חשש שבעתיד הפעולה תחזור על עצמה, הפרסום הופך להטרדה מאיימת. עצם המחזוריות והדחיפות של ההודעות בעניין המבקשת מהווים בסיס להנחה כי המשיב יחזור על המעשים בעתיד. כאשר יש פרסום, לרבות מספר הטלפון הפרטי של המבקשת, ודרישה מהציבור להתקשר אליה לטלפון הפרטי, עם כינויים כאלה ואחרים, המכתימים את המבקשת, בוודאי הם גורמים ל"מתח, חרדה ולתחושת איום", לעתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה. פעולות המשיב במתחם הציבורי ובפרט בתחום קשה וסבוך של ביקורת על מוסדות הרווחה, היא פעולה לגיטימית ולעיתים אף חיונית. המחלוקת היא בדרך שבה בחר המשיב לבצע את הביקורת, בסגנון שבחר, ובתדירות והמחזוריות של אותה ביקורת. הפרסומים, גם בדף הפייסבוק, נופלים לגדר התיבה "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא". ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת. בין היתר, נאסר באינטרנט לפרסום באינטרנט, לרבות בפייסבוק, כל פרט שיש בו כדי לפגוע או להטריד את המבקשת, לרבות דרך ציון מספר הטלפון שלה.