(פסק-דין, שלום י-ם, השופט גד ארנברג): התובע, לו חשבון בנק אצל הנתבעת, ביקש מהאחרונה כי תשלח אליו דפי חשבון בדוא"ל בלבד ולא לכתובת מגורים כלשהי, כיוון שעמד לעבור להתגורר בחו"ל. לטענתו, חרף בקשתו, שלחה הנתבעת מכתבים בעניין השקעותיו לכתובת מגורי הורי אשתו של התובע, תוך פגיעה בפרטיותו. הנתבעת ציינה כי מחמת טעות אנוש, נשלחו 3 דברי דואר לכתובת התובע שצוינה בעת פתיחת החשבון. נפסק - משלוח הדואר לכתובת דואר, על-אף שהוסכם במפורש כי אין לעשות כן, מהווה פגיעה בפרטיות. גם אם דברי הדואר נשלחים כשהם סגורים, כל אחד יכול לפתוח אותם ואחד מהם אכן נפתח. על הנתבעת היה לפעול בהתאם להוראת התובע. אין בעובדה כי התובע מסר כתובת, מלבד כתובת הדוא"ל, כדי ללמד על הסכמתו למשלוח דואר לכתובת זו, או כדי לקבוע כי אין המשלוח מהווה פגיעה בפרטיות, שכן התובע הסביר שנאמר לו במפורש שהכתובת משמשת לצרכיו הפנימיים של הבנק בלבד. ניתן לתבוע בגין פגיעה בפרטיות גם ללא הוכחת נזק, אולם כאשר בפגיעה שנעשתה בתום לב, יש מקום לקבוע פיצוי נמוך יותר ולא להעמידו על המקסימום האפשרי לפי החוק. המשלוח בדואר לא נעשה מתוך כוונה לפגוע בתובע או בפרטיותו. מדובר בטעות אנוש והדבר משליך גם על גובה הפיצוי. הנתבעת תשלם לתובע סך של 15,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 2,000 ש"ח.