סע"ש 4551-06-13 זמיר נ' רשת מלונות פתאל בע"מ

(פסק-דין, עבודה ת"א, השופט דורי ספיבק): התובעת עבדה בנתבעת במשך כ-4 חודשים והגישה תביעה ביחס לנושאים שונים הנוגעים לסיום העסקתה. בין היתר, טענה הנתבעת כי היא זכאית לפיצוי על הוצאת לשון הרע, בניגוד לכאורה לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. נפסק -

כתב תביעה בלשון הרע חייב להיות מפורט ולכלול את "מרכיב לשון הרע", כלומר פירוט של האמירות שנטען שהן בבחינת לשון הרע ואת "מרכיב הפרסום", כלומר פירוט אודות מועד הפרסום, המקום בו בוצע, המסגרת בה נאמרו הדברים וכולי. הסעיף העובדתי היחידי בכתב התביעה, המתייחס לרכיב תביעת לשון הרע, מציין כי הופצה הודעת מייל כלשהי ל"כלל המנהלים ברשת" בדבר היותה של התובעת "טרבל מייקרית". כתב התביעה לא מציין מתי נשלח המייל, מי שלח אותו, למי הוא נשלח (למשל בכמה מכותבים מדובר, לפחות לפי הערכה) וכולי. נספחי התביעה לא כללו את אותו המייל המהווה לשון הרע לטענת התובעת. הנספחים כללו מייל ששלחה התובעת לממונה, שבתוכו "גזור" לכאורה (cut and paste) חלק ממייל אחר שנשלח כביכול ובתוכו אמירה לכאורה כי התובעת הינה "טרבל מייקרית" ו"מכינה תיק". בהחלט ייתכן שמדובר בחלק ממייל תכתובת פנימית שהוצא מהקשרו, לא ברור כמה מכותבים היו, ודומה שיד אדם היא שמחקה את זהות הנמענים מהמייל המקורי. די בכך להוביל למסקנה כי מדובר במסמך "מבושל" שלא ניתן להסתמך עליו כדי לטעון טענת לשון הרע ודין רכיב תביעה זה להידחות על הסף.

אף אם היתה התובעת מוכיחה את הפרסום הנטען, יש לדחות את רכיב תביעה זה: א. ייתכנו נסיבות בהן אמירה מצד מנהל על עובד בדבר היותו "טרבלמייקר" עשויה להיחשב לאמירה פוגענית ומשפילה, המקימה עילת תביעה. עם זאת, בהקשר בו נאמרו הדברים, של חילופי דברים בין מנהלים הנוגעים להליך פיטורי עובדת, מדובר במייל שולי ואיזוטרי, שבא בגדר "מעשה של מה בכך" כהגדרתו בסעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], דהיינו אמירה שהיא בבחינת "זוטי דברים" ואין בה כדי להוות עוולה; ב.הנתבעת זכאית להגנת תום הלב שבסעיף 15(7) לחוק, שכן מדובר בהבעת עמדה מצד הממונה על הנפגע, על התנהגותו או אופיו.