סע"ש 55223-05-13 ביטון נ' יעד פתרונות בטוחים בע"מ

(פסק-דין, עבודה ת"א, השופטת עידית איצקוביץ): התובעת עבדה אצל הנתבעת, חברת חקירות פרטיות העוסקת בהשגת מודיעין. לאחר פיטוריה, הגישה נגד הנתבעת תביעה שעילתה בסיום יחסי העבודה בין הצדדים. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, בה טענה כי התובעת השמיצה והכפישה את הנתבעת, לרבות ברשת החברתית פייסבוק, וכי יש לחייב את התובעת בפיצוי הנתבעת בשל הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע. נפסק - התובעת אישרה כי פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה "פוסט" עם ביטויים כגון "בית קברות לפילים, חלאות, ליצנים", אך טענה כי לא הזכירה את שם הנתבעת. לתובעת 429 חברי פייסבוק, להם הגיע הפרסום בפוסט וניתן לראותו כשנכנסים ל"קיר" של התובעת. לכן, מתקיימת דרישת הפרסום. אשר לתוכן הפרסום, ללא ספק יש לביטויים כדי לפגוע ולהשפיל. השאלה היא האם היה בפרסום אפשרות לזהות שהתובעת התכוונה לנתבעת, ששמה לא נכתב. כפי שהעדה מטעם התובעת זיהתה כי הביטויים התייחסו לנתבעת, כל מי שחבר של התובעת וידע היכן היא עבדה יכול היה לזהות כי הביטויים כוונו לנתבעת. תחולת חוק איסור לשון הרע על עובד ועל עובד לשעבר נובעת מחובת התנהגות בתום-לב ומחובת הנאמנות בין הצדדים ליחסי העבודה. הביטויים הפוגעניים של התובעת, במקום פתוח (כיכר העיר של היום), מהווים הפרה של החוק ובהתאם יש לחייב את התובעת בפיצוי בגין הנזק הלא ממוני. מאחר שמדובר בדרגת פגיעה נמוכה יחסית, התובעת תשלם לנתבעת סך של 8,500 ש"ח.