ת"ק 67306-12-14 דבירי נ' סיננסקי

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט עזריה אלקלעי): התובע טען כי הנתבע שלח אליו 50 הודעות דוא"ל פרסומיות ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע טען כי התובע נרשם באתר השירות deal2save ואישר משלוח הודעות דוא"ל. נפסק -

הנתבע הודה כי ההודעות נשוא התביעה מהוות "דבר פרסומת" וכי נשלחו על-ידו ("מפרסם" בהתאם ללשון החוק). הנתבע הציג צילום מסך של נתונים מחברת SPD, שהיא חברה חיצונית אליה עוברים נתוני ההרשמה של לקוחות הנרשמים לאתר הנתבע. ממסמך זה עולה כי בפני הנתבע היו נתונים לפיהם התובע נרשם לאתר הנתבע. הנתבע הצליח להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כי מהנתונים שהיו בפניו בזמן אמת עלה כי התובע ביצע הרשמה לאתר הנתבע ונתן הסכמה לקבלת הודעות. התובע טען כי כתובת ה-IP ממנה בוצעה ההרשמה שייכת לחברת סלקום, בעוד הוא אינו מנוי של חברה זו. אין לקבל טענה זו: כיום אפשרויות הגלישה באינטרנט רבות ומגוונות, כאשר הגלישה יכולה להתבצע באמצעות מכשירים ניידים או רשתות אלחוטיות השייכות למשתמשים כאלו ואחרים ואין כל חובה כי ההרשמה תיעשה ממכשיר הטלפון של התובע דווקא, שיכול היה להירשם מכל מכשיר או מחשב. אף אם היה עולה בידי התובע להוכיח כי לא נרשם לאתר הנתבע, הרי שכאשר הוכיח הנתבע כי לפי הנתונים שעמדו לפניו, שהאמין כי הם אמיתיים, בוצעה הרשמה לאתר על-ידי כתובת התובע, די בכך כדי להוות טענת הגנה לתביעה.

כאשר בידי הנתבע היו נתונים שנראו לו כאותנטיים, לפיהם התובע נרשם לאתר הנתבע, הרי שמשלוח ההודעות לתובע היה כדין. האם הנתבע הפר את הוראות סעיף 30א(ה) לחוק, המטילות על המפרסם חובה לכלול פרטים מסוימים בהודעות הנשלחות מטעמו? מטרת הסעיף היא, בין היתר, לאפשר למנען למסור את סירובו לקבלת הפרסום. 16 ההודעות הראשונות שצורפו לתביעה אינן עומדות במלוא דרישות החוק, שכן הכתובת הרגילה שציין הנתבע התבררה כשגויה. הנתבע אף לא ציין בהודעות אלה כי זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב. הנתבעת תיקן את מחדליו בשאר ההודעות שנשלחו על-ידו. גם בהודעות בהם חלו ליקויים היו פרטים שאפשרו לתובע לשלוח הודעת סירוב. לפיכך, אם שהנתבע הפר את הוראות סעיף 30א(ה), עדיין קוימה מטרת הסעיף בכך שניתנה לנתבע האפשרות למסור סירוב לקבלת הפרסום. יש לפסוק פיצוי בשיעור מופחת ביחס לכל אחת מ-16 ההודעות הראשונות, בסך 350 ש"ח לכל הודעה וסה"כ 5,600 ש"ח. אין צו להוצאות נוכח העובדה כי התובע לא ציין כי הוא בעל השכלה משפטית.