רע"א 4572/15 סלמן נ' טופ פייר הפקות ונופש בע"מ ואח'

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ניל הנדל): המבקש הגיש תביעה קטנה נגד המשיבים, בטענה כי נשלח אליו תוכן פרסומי ללא הסכמתו, באמצעות מסרונים והודעות דוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התביעה התקבלה ונפסקו למבקש פיצוי והוצאות בסך 12,500 ש"ח [ת"ק 6183-11-14]. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה על-ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 34894-05-15]. מכאן בקשה זו, במסגרתה טען המבקש כי היה נכון לפסוק לו פיצוי משמעותי יותר. נפסק - דין הבקשה להידחות. השיקולים לקביעת גובה הפיצוי מוסדרים בעיקר בסעיף 30א(י) לחוק. בין היתר יילקחו בחשבון שיקולים הקשורים לאכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; עידוד הנמען למימוש זכויותיו; והיקף ההפרה. ביהמ"ש לתביעות קטנות בחן את מכלול השיקולים הרלבנטיים, למשל, מחד גיסא - חלק מהחומר הפרסומי נשלח למבקש לאחר דרישתו להסרה; ומאידך גיסא - המשיבים לא היו מודעים למכלול הוראות החוק ופעלו לתיקון התקלות. לא נפלה טעות משפטית, ודאי לא כזו המצדיקה התערבות במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.