ת"א 37039-05-15 זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע"מ ואח' נ' פלוני אלמוני ואח'

אולי יעניין אותך גם

(החלטה, מחוזי ת"א, השופט מגן אלטוביה): המבקשת עתרה לצווי עשה וצווי מניעה זמניים נגד המשיב 1 (פלוני אלמוני), שמטרתם הפסקת שימוש בתוכנת "Popcorn Time", אותה מורידים הגולשים אל מכשירי הקצה שברשותם, ושבאמצעותה ניתן לצפות ולהוריד יצירות מוגנות שהמבקשות טוענות לזכויות יוצרים בהן. הגישה לתוכנה מתבצעת מאתרי אינטרנט המפורטים בבקשה והמבקשות עתרו לצו זמני שיורה למשיב 1 להפסיק את פעילות האתרים וכן לצו נגד המשיבות 2-7, שהן ספקיות גישה לאינטרנט, המורה להן לחסום את גישת הגולשים לאתרים אלה. המשיבה 2 (בזק בינלאומי) התנגדה לסעד המבוקש ואילו המשיבות 3-7 הגיעו להסדר עם המבקשות כך שיינתן צו חסימה והתובענה נגדן תימחק. נפסק - 
  • בעניין רמי מור [רע"א 4447/07] דן ביהמ"ש העליון בשאלה האם הוא מוסמך ליתן סעד נגד צו שלישי בדבר חשיפתו של גולש אנונימי לגביו נטען כי ביצע עוולה. ההלכה שנקבעה בעניין מור יפה גם למקרה זה, בו המבקשות מבקשות צו עשה זמני זהה לצו הקבוע המבוקש בכתב התביעה, עוד בטרם התבררו זכויות המבקשות והמשיב ומבלי שנטען שהמשיבה 2 עוולה כלפי המבקשות.
  • המבקשות נסמכות על פסה"ד בעניין פרפורי [ת"א 33227-11-13]. ערכאה זו אינה כפופה לפסקי דין שניתנו באותה ערכאה ואין בפסה"ד שניתן בעניין פרפורי כדי לחייב במקרה זה ובפרט שנסיבות המקרים אינן דומות. מתעורר ספק רב ביחס לאפשרות המבקשות לאתר את משיב 1 ולמנוע ממנו פתיחת אתרים נוספים מהם ניתן יהיה להוריד את תוכנת פופקורן ולכן ספק אם המשיבה 2 היא "המונע הזול" במקרה זה, אם בכלל. בניגוד לעניין פרפורי, בו ניתנה למעוול העיקרי אפשרות לשטוח את טענותיו בטרם ניתן נגדו צו שיפוטי, במקרה כאן לא נשמעו טענותיו של המעוול העיקרי.
  • מאזן הנוחות נוטה נגד מתן הסעד הזמני המבוקש. כל עוד לא איתרו המבקשות את המשיב 1, לא ניתן למנוע ממנו פתיחת אתרים חדשים מהם ניתן להוריד את התוכנה ולכן חסימה או סגירה של האתרים נשוא הבקשה לא תבטיח מניעה מוחלטת של האפשרות להורדת התוכנה. לכך יש להוסיף את העובדה כי גולשים שכבר הורידה את התוכנה למחשביהם יוכלו להמשיך ולצפות ביצירות של המבקשות גם לאחר מתן הסעד הזמני. מצב דברים זה, התועלת של הסעד הזמני המבוקש היא מועטה, אם בכלל. מנגד, טוענת המשיבה 2 כי החסימה תצריך השקעת משאבים ותגרום לה נזק כלכלי ותדמיתי, במיוחד מקום שספקיות נוספות שאינן צד לתובענה ומתחרות במשיבה 2, ממשיכות לאפשר גישה לאתרים.
  • בבקשתן, עותרות המבקשות גם לחייב את המשיבה 2 לסגור או לחסום כל אתר נוסף שיפתח המשיב 1 לביצוע פעולות מפרות. בכך יש לחייב את המשיבה להקצות משאבים כדי לגלות אתרים נוספים ולמעשה לשמש כצנזור מטעם המבקשות לחסימת כל אתר שלטעם המבקשות מפר את זכויותיהן. אין זה נכון להורות כן בכלל, וודאי לא בטרם התבררה תביעת המבקשות. יש להביא בחשבון את גודלו הבלתי ידוע של קרחון חסימה זה העשוי להטביע את התחרות החופשית, את חופש הביטוי, וכיוצא באילו אם ביהמ"ש ייתן סעד של חסימה בטרם מתבררת המחלוקת בין הצדדים 'הנכונים'.
  • ה'מחיר' הערכי של הפיכת ספקיות האינטרנט למעין צנזור ברשות ביהמ"ש, הוא מחיר שקול לפחות, אם לא כבד יותר, לפגיעה בזכות הקניין הרוחני של המבקשות. פגיעה זו בזכויות המבקשות לא נרפאית באמת בחסימת אתרים. לכל היותר מהווה החסימה מכשול זמני בפני המפרים עד מציאת הנתיב דרכו יועבר המידע.
  • בהעדר הוראה מפורשת בחוק, דומה כי אין לומר כי רק בשל הקלות של יכולת חסימת אתרים, זהו המוצא הראוי להגן על זכויות המבקשות. כאשר המוצא המשפטי המבוקש אינו יעיל ומולו ניצבת פגיעה בחופש זרימת המידע, בזכות הציבור לדעת, בחופש הביטוי, בהענקת סמכות לספקיות הגישה לאינטרנט לקבוע מה מותר ומה אין לאפשר להזרים ב"צנרת" האינטרנט, בלא קביעת אמות מידה ברורות בידי המחוקק, הרי שמאזן הנוחות הוא כזה שאינו מאפשר להעניק את הסעד המבוקש.
  • לאור האמור, אין מקום ליתן תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה. מתן תוקף IN REM הוא מוקשה, במובדל מאי-התערבות בחופש החוזי של הצדדים להגיע להסכמות כאלו ואחרות. קולם של המנויים ושל היועמ"ש לא נשמע. משמע לא נטענו טיעוני משתמשי הקצה, מנויי המשיבות, העושים שימוש באתרים שהוסכם בהסדר הפשרה כי ייחסמו.
עדכון: ביום 24.9.2015 דחה ביהמ"ש העליון (השופט נ' סולברג) בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על דחיית בקשתן למתן הסעד הזמני. נפסק - הלכה היא כי בית משפט שלערעור לא יטה להתערב בהחלטה בהקשר לסעד זמני שניתנה על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בלבד. יש קושי במתן צו עשה החופף לסעד העיקרי בתובענה, ללא שהתבררו הדברים עד תום. עניין זה אינו מצדיק חריגה מהעקרונות לפיהן צו כזה יינתן במקרים חריגים בלבד ומן הראוי לדחות את הבקשה על הסף. הסוגיה המשפטית העולה במסגרת ההליך היא כבדת משקל, נוגעת לאחריותן של ספקיות אינטרנט להפרת זכויות יוצרים נטענות המבוצעות על-ידי צד שלישי. ישנן טענות הראויות להישמע על-ידי שני הצדדים. אין מקום שבית משפט זה יחווה דעתו בסוגיה נכבדה זו במסגרת ערעור על החלטה בבקשה למתן סעד זמני, טרם שזו נידונה כדבעי בביהמ"ש המחוזי לגופו של עניין. מסיבה זו אין אף להתערב בהחלטה בדבר אי-מתן תוקף של פס"ד להסכם בין הצדדים [רע"א 5535/15 זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט ואח' נ' פלוני אלמוני ואח'].