ת"ק 28131-10-14 קליין נ' גולן טלקום בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט טל חבקין): תביעה לפיצוי בסך 10,000 ש"ח שעילתה השבת סכום שנגבה שלא כדין. התובע היה מנוי לשירותי הסלולר של הנתבעת. כ-10 חודשים לאחר תחילת ההתקשרות, שלח התובע לנתבעת הודעה על רצונו להתנתק משירותיה, וזאת באמצעות טופס ייעודי של הנתבעת שהודפס, מולא, נחתם, נסרק ונשלח כקובץ בדוא"ל לנתבעת, לפי ההוראות בגוף הטופס. בטופס לא נכתב כי שהשולח נדרש לוודא את קבלת הטופס, או שהנתבעת נוהגת לשלוח אישור. למרות זאת, לא ניתקה הנתבעת את התובע מהשירות והמשיכה לגבות תשלום בגינו. כעשרה חודשים לאחר מכן גילה התובע כי הוא ממשיך להיות מחויב ופנה לנתבעת. הנתבעת נתקה את התובע באותו מועד, אך סרבה להשיב לתובע את הסכום שנגבה לאחר שביקש להתנתק, בטענה כי הודעת הדוא"ל לא התקבלה אצלה. נפסק -

דין התביעה להתקבל בחלקה. אין חולק כי התובע קיים את ההוראות בטופס הייעודי של הנתבעת וכי היה זכאי להודיע על סיום ההתקשרות. הנתבעת טענה שלא קיבלה את ההודעה. מדובר בעובדה בעלת יסוד שלילי ודי בטענה כדי להעביר את הנטל לתובע להוכיח כי ההודעה נשלחה והתקבלה אצל הנתבעת. התובע עמד בנטל זה. התובע הוכיח כי שלח את ההודעה וטען כי לא קיבל מענה עם מספר פנייה. הנתבעת לא הוכיחה כי נהגה לשלוח מספר פנייה בתקופה הרלבנטית. ניסיון החיים מלמד שדואר אלקטרוני שנשלח ליעדו אכן יגיע אליו, אלא אם כן קיימת סיבה לכך שמקורה למשל במערכת סינון דואר שמפעילה הנתבעת. בנסיבות מסוג זה ניתן לאמץ חזקה שבעובדה שלפיה דוא"ל שנשלח ליעדו אכן הגיע אליו, אלא אם הוכיח הנמען אחרת. ככל שמדובר בבעיה בשרת הדוא"ל של התובע, סביר להניח כי האחרון היה מקבל הודעה שדוא"ל שניסה לשלוח נחסם על-ידי שרת ספק האינטרנט שלו. התובע טען שלא קיבל הודעה כזו ועדותו הגיונית בהינתן שביקש להפסיק את השירות. הנתבעת לעומת זאת לא הציגה כל ראיה בנושא מערכת סינון הדוא"ל אצלה והסתפקה באמירה כללית בנושא.

חברת תקשורת המבקשת לטעון שלא קיבלה הודעת דוא"ל שנשלחה אליה, בשעה שהיא מאפשרת לשלוח לה הודעות כאלה, נדרשת לכל הפחות לצרף את התיעוד הקיים אצלה בדבר התקשרות עם הלקוח, בצירוף פירוט של הבדיקות שביצעה ביחס לשאלה האם ההודעה נתקבלה אצלה ומהן הסיבות האפשריות לכך שלא התקבלה. כזאת לא נעשה במקרה זה. הגרסה המסתברת היא אפוא שההודעה ששלח התובע הגיעה לנתבעת והיא ככל הנראה "נפלה בין הכיסאות" ולא טופלה. יש לקבוע שהנתבעת קיבלה את הודעת הביטול ששלח לה התובע והיה עליה לנתקו מן השירות, תוך 3 ימי עסקים, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. הנתבעת הפרה חובה זו. היא גבתה מהתובע עשרה תשלומים ביתר ושלא כדין ועליה להשיב לו את סכומם המצטבר. הגם שאין מדובר בהפרה חמורה, יש מקום לפסוק לזכות התובע פיצוי לדוגמה, בסך 3,000 ש"ח.