תא"מ 43159-08-13 הרץ נ' האוניברסיטה הפתוחה

(פסק-דין, שלום ירושלים, הרשמת בלהה יהלום): התובע לימד קורס בנתבעת בין השנים 2006-2009. בשנת 2010 החליטה הנתבעת להפסיק את העסקתו. התובע מלין על כך כי ביום פתיחת סמסטר ב' הופיע שמו ברשימת המרצים בסגל הנתבעת המתפרסמת באתר האינטרנט שלה, תוך שימוש שלא כדין בשמו כמרצה. נפסק - סמסטר ב' החל ביום 2.3.2010 ובמועד זה הופיע שמו של התובע כחלק מסגל המרצים. אין ראיה כי שמו הופיע לאחר מועד זה והתובע אישר כי לאחר תאריך זה לא בדק זאת שוב. פנייתו הראשונה של התובע אל הנתבעת בעניין זה הייתה בחודש אפריל 2011 וכתב התביעה הוגש למעלה משנתיים לאחר מכן. האחריות על ניהול אתר הנתבעת מוטל עליה. עם קבלת ההחלטה על סיום העסקתו של התובע, היה על מנהלת בית הספר הרלבנטי, בתום הגורם מקבל ההחלטה, להורות באופן מיידי על הסרת שמו, בד בבד עם משלוח מכתב פיטורין בצורה מסודרת, כראוי למוסד אוניברסיטאי מכובד. מההיבט הראייתי, התובע עשה עבודה מועטה עד מאוד והסתפק בצילום מסך מיופ פתיחת הסמסטר. התובע טען כי המידע בדבר מועד הסרת שמו מהרשימה מצוי בידי הנתבעת. כשם שצירף התובע צילום מסך מיום פתיחת הסמסטר, יכול היה לצרף צילומי מסך מתאריכים מאוחרים יותר והלא "המוציא מחברו עליו הראיה". משלא צירף התובע צילומי מסך מאוחרים יותר, יש ללמוד אחת משתיים: או שלא היה פרסום מאוחר יותר ואין מה לצרף, או שלא היה בפרסום כדי לפגוע בו בעוצמה שגרמה לו לפנות אל הנתבעת בזמן אמת ולדרוש את הסרת שמו תוך מעקב אחר ההסרה בפועל. יש בדבר כדי להשפיע בצורה משמעותית על הפיצוי שייקבע.

באשר להפרת הוראות סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות: אין בראיות הוכחה כי הנתבעת הפיקה רווח קונקרטי דווקא מהשימוש בשמו של התובע. לא הובא ולו סטודנט אחד שבחר להירשם לביה"ס בהסתמך על היות התובע מרצה במקום ונראה כי רשימת שמות המרצים הינה אינפורמטיבית, דקלרטיבית בלבד; עוולת תיאור כוזב בחוק עוולות מסחריות: מלשון סעיף 4 לחוק עולה כי הוא נעדר תחולה כלפי התובע, שכן אינו עוסק; עוולת הרשלנות: משלא הוכח נזק ולמצער אף לא נטען קיומו של נזק, הנתבעת לא התרשלה לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט: בין אם בתום לב ובין אם לזמן קצר בלבד, אין מחלוקת כי הנתבעת עשתה שימוש בשמו של התובע וכי לשמו של אדם נודעת חשיבות מיוחדת. אין זה ראוי כי הנתבעת תמשיך ותפרסם את שמו של התובע כאיש סגל, כאשר היא עצמה הביאה לסיום ההתקשרות ביניהם. אכן, יש להיזהר מפני הטלת אחריות חריגה ובלתי מידתית וסביר כי הסרת השם תיעשה סמוך ככל הניתן, גם אם לא בו ביום. במקרה זה אין מדובר בעיכוב של שבוע-שבועיים, אלא בסדר גודל של חודשיים. נגרמה לנתבעת טובת הנאה כלשהי, ולו דחוקה ביותר, מהותרת שמו של התובע ברשימת סגל המרצים באתרה ויש מקום להורות על פיצוי מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעת תפצה את התובע ב-2,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 1,500 ש"ח.