(פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת ליאת הר ציון): תביעה כספית שעילתה הפרת זכות יוצרים. התובע טען כי הנתבעת העתיקה לאתר האינטרנט שלה גרפים וניתוחים שפרסם באתרו "בטא בורסה". התובע עוסק בהשקעות ובפרסום ניתוחי מניות באתרו. הנתבעת מפעילה אתר כלכלי הכולל שירותים וכלים לניתוח מגמות בשוק ההון. הנתבעת אף מעניקה שירות בתשלום למנויים בתוכנת "בורסה גרף לניתוח טכני", פרי פיתוחה, המאפשרת ניתוח מגמות בשוק ההון. פלט התוכנה הוא גרפים באמצעותם ניתן לבצע חיזוי של מגמות השוק. התובע הצטרף לשירותי התוכנה של הנתבעת ובאמצעותם פרסם ניתוחי מניות באתרו. התובע טען כי במשך שבועיים העתיקה הנתבעת לאתרה גרפים שפרסם באתרו, לצד ניתוחיו האישיים לגרפים וכי במרבית ההעתקות לא ניתן לו קרדיט. נפסק -

• התביעה עוסקת ב-8 גרפים, מתוכם על 2 גרפים ניתן לתובע קרדיט. התובע טוען להפרת זכויותיו ב-6 יצירות גרפיות ו-5 יצירות טקסטואליות (ניתוחיו לגרפים). התובע מבחין בין היצירות הגרפיות לבין הניתוח המילולי הצמוד להן ומתייחס לכל אחד כיצירה בפני עצמה. ביהמ"ש סבר כי הופרו זכויות היוצרים של התובע ב-6 יצירות הכוללות גרף וניתוח מילולי מהותי לגרף. יש לראות ביצירות הכוללות גרף וניתוח מילולי של התובע לצדו במשולב, כיצירות מקוריות הזוכות להגנה על זכויות היוצרים של התובע.
• יש לראות את הניתוח והגרף כמקשה אחת המתפרשת לכדי יצירה מקורית של התובע. אין לראות את הגרפים, ללא הניתוח המילולי הנלווה, כיצירה בפני עצמה. כך לא ניתן לראות את הכיתוב בלבד, ללא הגרף, כיצירה בפני עצמה. הכלל ביחס לבחינת זכויות יוצרים הוא דרישת המקוריות, שהוכרה כדרישת סף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה. מבחן המקוריות מתפצל ל-3 מבחנים: מבחן המקור, מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה. כאשר מדובר ביצירות פונקציונאליות, כמו בעניין זה, יש לבחון גם את מבחן הבחירה.
• מבחן ההשקעה האנושית - לפיו נדרשת השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו. התובע השקיע השקעה מינימאלית ביצירת הגרפים בכך שהזין לפי בחירתו, בתוכנת הנתבעת, את המניות והפרמטרים העיצוביים והישומיים שיופעלו על הגרפים. התובע השקיע מחשבה בסימונים שצרף לגרפים מתוכנה חיצונית ובניתוח המילולי פרי עטו. לפיכך מבחן זה מתקיים. המבחן אינו מתקיים ביחס לגרפים או לכיתוב לבדם. הכיתוב הנלווה לגרפים מלמד את אופן הניתוח שבהתאם לו בחר התובע ליצור את הגרף. דבר שהופך את הגרף, שהוא פרי יצירת תוכנת הנתבעת, בצירוף הכיתוב המבאר והסימנים, ליצירה מוגנת.
• מבחן היצירתיות - המבחן אינו מציב רף גבוה ודי ביצירתיות מועטה ואף חסרת ערך. אין צורך שהיצירה תהיה חדשנית. דרישה זו מתקיימת. כפי שטענה הנתבעת, ההדגשות והסימנים שהוסיף התובע לגרפים מהווים הדגשות של הקיים. יחד עם זאת, הגרפים בצירוף הסימונים והניתוח המילולי מקיימים את דרישת היצירתיות.
• מבחן המקור - לפיו מקורה של היצירה ביוצר והיא אינה מבוססת על יצירה אחרת. היוצר של הגרפים והניתוחים הוא התובע והם אינם מבוססים על יצירה אחרת. תוכנת הנתבעת היא תוכנה באמצעותה יצר התובע את הגרפים בלבד, להם צירף הדגשות וסימונים ואת ניתוחו האישי והמקורי ובכך יצר יצירה מקורית.
• מבחן הבחירה - האם ניתן לבטא את הרעיון ביותר מאפשרות אחת, גם אם מגוון האפשרויות מצומצם. ניתן לבטא את רעיון התובע ביותר מאפשרות אחת. התובע בחר בעצמו את הפרטמטרים להזנה בתוכנה וכן בחר את העיצוב, הצבעים, ההדגשות והסימונים בגרפים וגם הוסיף ניתוח מהותי משלו, שהנתבעת לא הוכיחה כי ניתוח כאמור לא ניתן לבטא ביותר מאפשרות אחת. אף על פי שהנתונים שבחר התובע להציב בתוכנת הנתבעת נבחרו מתוך רשימה סגורה, היתה קיימת לו הבחירה בין אותן אפשרויות לביטוי, אליהן הוסיף סימונים חיצוניים וניתוח משלו, ולכן מתקיים המבחן.
• יצירת התובע תהיה מוגנת בזכויות יוצרים אף על-פי שאת היסודות ליצירת הגרפים שאב מתוכנת הנתבעת. אף אם כל רכיב בפני עצמו, גרפים בנפרד וניתוח מילולי בנפרד, אינו מהווה יצירה מקורית, אין בכך לשלול כי שילובם יחד יביא לכדי יצירה מקורית מוגנת. את הגרפים לבדם היה יכול ליצור משתמש אחר על-ידי הזנת אותם הנתונים שהזין התובע לתוכנה. כאשר בחר התובע לתת דרך ביטוי מסוימת בגרפים, יצר התובע יצירה מקורית מוגנת.
• מדובר בהעתקה מוחלטת של היצירות, בעוד הנתבעת יכלה לעשות שימוש באותם רכיבים בלתי מוגנים ולהוסיף עליהם ניתוח טכני משלה. משבחרה הנתבעת לעשות שימוש מדויק ביצירות התובע המוגנות, הרי שהפרה את זכות היוצרים שלו. לאחר שהתובע הראה מקוריות ויצירתיות, הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי מדובר בידע מוכר ופשוט הנמצא בתחום הציבורי, שאינו מהווה משום חידוש. הנתבעת לא הביאה חוו"ד כהוכחה כי המונחים בהם השתמש התובע הינם מונחים שגורים וידועים. אין מדובר בעניין המצוי בידיעה שיפוטית. לא הוכח כי אופן ניתוח השוק הינו מדע אחיד ומדויק הידוע בקרב יודעי דבר, כטענת הנתבעת, אלא כי קיימים מספר דרכים ותיאוריות שונות לניתוח השוק.
• אין לקבל את טענת הנתבעת כי ככל שיש זכויות בגרפים נשוא התביעה, אלה שייכות לנתבעת והתובע עשה שימוש שלא כדין ביצירה זו. מהתכתובת בין התובע לנציג הנתבעת ניתן ללמוד כי הנתבעת נתנה לתובע הסמכה להשתמש בתוכנה ולפרסום הגרפים באתרו.
• הנתבעת הודתה בזמן אמת שלא פעלה כדין כאשר העתיקה את יצירותיו של התובע ללא רשותו וללא מתן קרדיט, הביעה את התנצלותה מספר פעמים, הצדיקה את טענות התובע, מחקה את הפוסטים האמורים באופן מיידי לאחר תלונת התובע ואף התחייבה שהדבר לא יחזור בשנית. התנצלות זו שניתנה בזמן אמת מעידה על כך שלא קמה טענה מצד הנתבעת כלפי התובע ביחס לאי-הרשאה להשתמש בגרפים.
• לאור המסקנה לפיה הגרפים יחד עם הניתוח המילולי מהווים יצירה המקנה לתובע זכויות יוצרים בה, ולאור סעיפים 11 ו-12 לחוק זכות יוצרים, הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים. לפי סעיפים 12(1) ו-12(2) לחוק, אחסון הגרפים וניתוחם בפייסבוק של הנתבעת הינו העתקה. כמו כן, העתקה ארעית של יצירות התובע, אף-על פי שנמחקו לאחר כשבועיים, גם כן נחשבת להעתקה. לפי סעיף 11(1) לחוק, הנתבעת הפרה את זכויות התובע ב-5 היצירות הכוללות גרף וניתוח מילולי, כאשר העתיקה יצירות אלה לאתרה, כאמור בסעיף 12 לחוק, ללא רשות התובע ומבלי לתת לו קרדיט על יצירותיו למעט על גרף אחת. לפי סעיף 11(5) לחוק, הנתבעת הפרה את זכויות התובע כאשר פרסמה את יצירותיו באתר האינטרנט והעמידה אותן לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 לחוק. 
• לפי סעיף 64(1) לחוק, שמו של התובע הופיע על היצירות כיוצר היצירה באופן בו הגרפים והניתוחים המילוליים פורסמו בפייסבוק שלו תחת שמו הפרטי ולפיכך חזקה היא כי התובע הוא יוצר היצירה. הנתבעת לקחה קרדיט לעצמה על יצירות התובע. הנתבעת הפרה את זכות היוצרים הכלכלית והמוסרית של התובע.
• אין מדובר בהפרה אחת אלא במספר הפרות כמספר היצירות. כל אחד מהגרפים שפורסמו, יחד עם הניתוח המילולי, הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית, שחיבורה חייב השקעה של זמן, מאמץ, כשרון ומקוריות. התובע השקיע זמן ומאמץ ביצירת כל אחד מהגרפים ובניתוחם. כל גרף מתאר מניות שונות וניתוח שונה. הגרפים הועלו בהזדמנויות שונות והעובדה כי כולם מתארים ניתוח של מניות אינה הופכת אותם ליצירה אחת. יש מקום לראות כל העתקה כהפרה בפני עצמה.
• מר כהן, המנהל את עמוד הפייסבוק של הנתבעת, הינו נציג הנתבעת הפועל בשמה ומטעמה. אף אם לא ידע במועד ההפרה שקיימת לתובע זכות יוצרים ביצירות שהעתיק, לנוכח תפקידו וסמכותו בחברה היה עליו לדעת. יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים עקב ההפרה.
• לאור המבחנים שנקבעו בסעיף 56 לחוק: אמנם פעלה הנתבעת שלא בתום לב כאשר העתיקה את יצירותיו של התובע, אך אין מדובר בהפרה ממושכת, אלא בהפרה שנעשתה בפרק זמן קצר, כשבועיים, ואף טופלה באופן מיידי. כמו כן, נציג הנתבעת התנצל על מעשי ההעתקה. מדובר במספר מצומצם של הפרות ולא הוכח כי אלו הפיקו לנתבעת רווחים או גרמו לנזק ממשי לתובע. יש להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 35,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.