ת"א 33975-05-11 פיונט טכנולוגיות בע"מ נ' שרים קריוקי בע"מ ואח'

(פסק-דין, שלום חיפה, השופט אבישי רובס): עניין התביעה בהפרה נטענת של הסכם בין הצדדים. התובעת היא חברה העוסקת בפיתוח מערכות להקמת אפליקציות מקוונות ומכירת רישיונות לשימוש במערכות אלו. הנתבעת 1 היא חברה פרטית המתמחה בהפקה, יצור ושיווק של מוצרי קריוקי במדיות שונות והנתבע 2 הוא מנהלה. בין הצדדים נערך הסכם להקמת מיזם, לפיו הנתבעים יספקו את תוכן המוסיקה והתובעת תהיה אחראית להקמת אתר אינטרנט ותפתח מערכת הקלטות. סוכם שהמיזם יקבל בלעדיות על זכויות הפרסום, השיווק ומכירת המוסיקה. בשלב מסוים היחסים בין הצדדים עלו על שרטון והנתבעים הודיעו לתובעת על ביטול ההסכם. לטענת התובעת, הנתבעים הפרו את החוזה הפרה יסודית כשהפעילו פעילות מתחרה באתר. אי לכך עתרה התובעת לפיצוי נזקיה עקב הפרת ההסכם. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בה טענו שהתובעת היא שהפרה את ההסכם. נפסק -

יש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד. התובעת היא שהפרה באופן יסודי את ההסכם שנכרת בין הצדדים: לא קידמה את פיתוח האתר בזמן סביר ועיכבה את המיזם במשך חדשים ארוכים, ואף שלא השלימה את הפיתוח היא התנתה את המשכו בתשלום נוסף. התובעת התעקשה לעמוד על שינוי ההסכם המקורי תוך ניסיון לכפות את תנאיה על הנתבעת בקשר לשיעורי האחזקות, ואי לכך היא שנושאת באחריות לעיכוב בחתימה על הסכם המייסדים לצורך הקמת החברה. אין לקבל את טענות התובעת בדבר השקעות יתר שנאלצה להשקיע במיזם לצורך פיתוחו, וממילא אינן מהוות עילה לשינוי הוראות החוזה. טענותיה של התובעת בדבר מאות שעות שנאלצה להשקיע במיזם לצורך פיתוחו מעבר להערכה הראשונה שלה בעת כריתת ההסכם וההוצאות הנוספות שנגרמו לה בעקבות זאת, הינן טענות בנוגע לכדאיות העסקה ואינן עילה לביטול חוזה. הנתבעת לא הפרה את תניית הבלעדיות בחוזה, ובכל מקרה תניה זו אמורה הייתה להיכנס לתוקף רק לאחר השלמת האתר ולא לפני כן. לאור כל זאת הודעת הביטול שמסרה הנתבעת לתובעת ניתנה כדין והיא לא הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעת. התביעה האישית נגד מנהל הנתבעת דינה להידחות שכן התובעים לא הוכיחו עילת תביעה אישית כנגדו מכוח דיני החוזים או מכוח דיני הנזיקין ולא הראו כל נימוק להרמת מסך ההתאגדות. ביהמ"ש העריך את נזקיה של הנתבעת ב- 690,469 ₪, אולם כיוון שהיא העמידה את סכום תביעתה על 500,000 ₪ בלבד יש לפצות אותה בסכום זה בתוספת ריבית והצמדה, סך  הכול  533,908 ₪. כן חויבה התובעת לשלם לנתבעת 50,000 ₪  עבור תשלומי אגרות בימ"ש ושכ"ט עורך דין.