ת"ק 2039-10-13 ערן קלישר נ' לייבל 36 חנות בגדים ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר): תביעת ספאם שעיקרה ב-18 דברי פרסומת שנשלחו לתובע במסרונים (SMS), ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בקשות התובע להפסיק את משלוח המסרונים לא נענו. הנתבעת הכחישה את טענות התובע. נפסק -

יש לקבל את התביעה בחלקה. החוק אוסר על מפרסם לשגר "דבר פרסומת", לרבות בהודעות SMS, ללא קבלת הסכמה מפורשת של הנמען, בכתב ומראש. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההודעות מהוות "דבר פרסומת". הנטל להוכיח כי ניתנה הסכמה מוטל על הנתבעת. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח מתן הסכמה מפורשת כאמור. הנתבעת לא הציגה כל מסמך המלמד על מתן הסכמה, לא הוכח כי אדם אחר מסר את מספר הטלפון ולא הוכח כי התובע ביקר בחנות הבגדים של הנתבעת ורכש פריט כלשהו. התובע הכחיש כי נרשם למועדון הלקוחות של הנתבעת או כי ביקר בחנותה ומסר את מספר הטלפון שלו. אין לדעת כיצד הגיע מספר התובע אל הנתבעת, אך העובדה כי הגיע לידיה אינה מובילה בשום אופן למסקנה כי ניתנה הסכמתו המפורשת למשלוח דברי הפרסומת. לפיכך, על הנתבעת לפצות את התובע בהתאם לחוק.

יש לחלק את הדיון באשר לגובה הנזק ל-3 תקופות: (1) מהיום בו נשלחה ההודעה הראשונה; (2) מהתקופה בה שלח התובע 7 מסרונים אל המספר ממנו נשלחו ההודעות; (3) לתקופה שהחלה בשיחת טלפון בין התובע לנציג הנתבעת בה ביקש את הסרתו מרשימת התפוצה ועד להפסקת המשלוח בפועל. ביחס לתקופה הראשונה (12 מסרונים): בתקופה זו לא ניתנה אפשרות להסרה מרשימת הדיוור באמצעות לחיצה על קישור הסרה ולא נמסרו פרטי תקשורת. עם זאת, הפעם הראשונה בה פנה התובע לנתבעת בהודעת SMS להסרה היתה לאחר קבלת 12 מסרונים. אגירת הודעות מבלי לנקוט בפעולה להסרה הינה פעולה בחוסר תום-לב ובניגוד לעקרון הקטנת הנזק, המהווה שיקול ביחס לגובה הפיצוי; ביחס לתקופה השנייה: לא ניתן לקבל את טענת התובע כי ביקש להסיר את שמו מהרשימה (הואיל ושלח את בקשות ההסרה למספר מקומי בקידומת 03); ביחס לתקופה השלישית: יש לדחות את טענת הנתבעת כי באשר לפרק הזמן שלקח עד להסרת התובע מרשימת התפוצה. חודשים אינם מהווים פרק זמן סביר להסרת המבקש מהרשימה.

הנתבעת שלחה הודעות פרסומיות ללא הסכמת התובע, אולם ככל ומתייחסים לשתי התקופות הראשונות, התובע לא פעל בהזדמנות הראשונה להסרתו מהרשימה ולכן יש להעמיד את סכום הפיצוי בסך כולל של 2,500 ש"ח. באשר לתקופה השלישית, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע 1,000 ש"ח עבור כל הודעה. סה"כ תפצה הנתבעת את התובע ב-7,500 ש"ח וכן תשא בהוצאות בסך 600 ש"ח.