ת"פ 45830-12-12 מדינת ישראל נ' דויטש

(החלטה, שלום ת"א, השופטת הדסה נאור): שוטרים הגיעו לבית הנאשם בעקבות הודעה לפיה הנאשם נצפה משוחח עם קטינים ליד ביתו. בכניסה לבית הנאשם הבחין שוטר בתמונות פורנוגרפיות בחלון פתוח על מסך המחשב הנייח של הנאשם. במהלך החקירה נתפס המחשב ובוצעה חדירה למחשב בחיפוש אחר תוכן פדופילי. לאור תוצאות החקירה וממצאי החיפוש במחשב הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין. הנאשם טען כי אין עליו להשיב לאשמה, שכן תפיסת המחשב והחיפוש בו נעשו שלא כדין. נפסק - 
  • הוראות הדין החלות על תפיסת חפצים מוסדרות בפסד"פ וקובעות את הסמכויות לתפיסתם, בין אם לפי צו שיפוטי, במסגרת צו חיפוש, ובין אם שלא לפי צו חיפוש. בשלב בו הוחלט על הצורך בתפיסת המחשב, היה למשטרה יסוד סביר לחשוד שהנאשם למצער מעורב בעבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטין. החשד התחזק לכאורה כאשר הבחין השוטר בתמונות פורנוגרפיות בחלון פתוח במחשב הנאשם בעת שנכנס לביתו.
  • השילוב בין החשד שהתעורר לבין התמונות במחשב הנאשם די היה בהם בשלב הראשוני של החקירה כדי להצדיק פנייה לביהמ"ש בבקשה לקבלת צו חיפוש לתפיסת המחשב. המשטרה לא נהגה כך ופנתה לבקש את הסכמת הנאשם לתפיסת המחשב, כאשר אין חולק כי הנאשם נתן את הסכמתו לכך. 
  • הסכמת הנאשם לתפיסת המחשב היתה מדעת, באופן שהיה בה כדי להכשיר את התפיסה והיא לא ניתנה עקב לחץ ואיום. הנאשם הביע את הסכמתו לתפיסת המחשב מתוך מודעות לזכותו לסרב להיענות לבקשת המשטרה מכוח זכותו לפרטיות ולאחר שהובהרה לו זכותו לסרב ברחל בתך הקטנה. 
  • ביחס לצו החיפוש, אמנם לא סימנה השופטת כל סימון לגבי האפשרות לדחות את הבקשה או להיעתר לה, ואולם בהמשך הצו, סומנה האפשרות שהחיפוש לא ייערך בפני עדים, בצירוף חותמת וחתימת השופטת. מנוסח הצו שנחתם ברורה כוונת השופטת והעובדה כי לא צוין סימון במשבצות המיועדות לכך - קבלת הבקשה להוצאת צו החיפוש או דחייתה - איננה מהווה פגם מהותי הפוסל את תוקפו של הצו.  לפיכך, תוצרי החיפוש קבילים כראיה ויש לקבל את חומר המחשב שהופק בעקבות החדירה למחשב כראייה קבילה במשפט.
  • המאשימה הציגה ראיות לכאורה להוכחת יסודות העבירה המיוחסת לנאשם ולפיכך נדחתה טענת הנאשם כי אין להשיב לאשמה.