תא"מ 28263-12-12 אפרים שריר נ' מפלגת מרץ-יחד

(פסק-דין, שלום עפולה, השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד): התובע, צלם עיתונות, הגיש תביעה כספית שעילתה בהפרה נטענת של זכויות יוצרים, נגד מפלגת מרץ-יחד. לטענתו, צילם את שר הביטחון (דאז) עמיר פרץ כשהוא "מביט" בתרגיל צבאי דרך "משקפת סגורה", כאשר המפלגה פרסמה את התמונה בפרסומים שונים מטעמה, בסמוך לבחירות לכנסת ה-19, לרבות במודעות, שלטים ובפייסבוק, תוך העתקת התמונה וחלקים ממנה והדבקתם על פניהם של פוליטיקאים אחרים. נפסק - 
  • אין עוררין כי התמונה נשוא התביעה צולמה על-ידי התובע וכי הינה מושא לזכות יוצרים. התמונה צולמה טרם חקיקתו של חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. לאור הוראות התחולה והמעבר בחוק החדש, יש לבחון את סוגיית מחבר היצירה ותקופת זכות היוצרים ביצירה לפי הוראות חוק זכות יוצרים, 1911, כאשר יתר הסוגיות תיבחנה לפי הוראות החוק החדש.
  • הצדדים נחלקו בשאלת קיומה של זכות יוצרים לתובע בתמונה. בעת שצילם את התמונה שררו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין עיתון "ידיעות אחרונות", כאשר החוק קובע כי המעביד הוא "הבעלים הראשון" ביצירה שנוצרה על-ידי עובדו לצורך עבודתו או במהלכה, אלא אם הוסכם ביניהם אחרת. התובע לא טען או הוכיח כי בינו ובין העיתון קיים הסכם לפיו זכות היוצרים בצילום שמורה לו. יש לקבוע כי התובע אינו בעל זכות היוצרים בתמונה נשוא התביעה וכפועל יוצא הנתבעת לא הפרה את זכות היוצרים של התובע בתמונה.
  • זכותו של היוצר כי שמו יופיע על היצירה היא זכות עצמאית ואף אם הנתבעת הייתה רשאית לפרסם את התמונות ללא קבלת רשותו של התובע, ומבלי לשלם לו דבר, אין בכך כדי לפטור אותה מציון שמו של התובע על התמונה. הזכות המוסרית תעמוד ליוצר גם לגבי יצירה שנוצרה במהלך עבודתו אצל מעביד.
  • על תמונתו של התובע התבססה הכרזה של הנתבעת בבחירות לכנסת ה-19. לתובע לא ניתן קרדיט על הצילום, דבר המהווה הפרה לזכותו המוסרית כפי שנקבעה בסעיף 46(1) לחוק החדש. הנתבעת עשתה שימוש בתמונה לקדם מסרים פוליטיים, ללא אזכור שם היוצר, ובכך קיימת פגיעה בזכות המוסרית (זכות ההורות של התובע בתמונה שצולמה על-ידו). אין במבחן הסבירות כדי לסייע לנתבעת, שכן עסקינן בשימוש לצרכים פוליטיים מפלגתיים במסגרת קמפיין בחירות.
  • מקובלת עמדת התובע כי הופרה זכותו המוסרית גם בהיבט של פגיעה בזכות השלמות של היצירה, בכך שהנתבעת ביצעה שינויים בתמונה וכן השימוש הפוליטי בתמונה. בחינת התמונה המקורית שצילם התובע בהשוואה לפרסום הבחירות של הנתבעת מעלה כי קיים דמיון מובהק ביניהם. יחד עם זאת, ניתן להיווכח כי התמונה המקורית שונתה וניטלו חלקים ממנה. בעשותה כן, הפרה הנתבעת את זכותו המוסרית של התובע לפי סעיף 46(2) לחוק החדש, שכן חיתוך התמונה המקורית ונטילת קטעים ממנה סילפו ופגמו במרכיביה היצירתיים של היצירה.
  • השימוש שעשתה הנתבעת בתמונה המקורית של התובע ופרסומה בדף הפייסבוק שלה, כאשר השימוש נעשה לצורך הדגשת מסר פוליטי, עשוי ליצור את הרושם כי התובע שצילם את התמונה מזדהה עם מסר זה הנובע מאותו פרסום או עלול להביא את ציבור הבוחרים למסקנה כי התובע התיר לנתבעת את השימוש בתמונה לצרכיה הפוליטיים-מפלגתיים ומתוך הזדהות עם עמדותיה הפוליטיות.
  • ביחס לשאלת הפיצויים, חלות הוראות החוק החדש, על השיקולים הקבועים בו. באשר להיקף ההפרה, התובע לא הוכיח כי השימוש בתמונה נעשה במגוון פרסומים שונים מטעם הנתבעת, זולת דף הפייסבוק של המפלגה. התובע טען כי הפרסום זכה ל"שיתופים" רבים. המבחן הקובע הוא אינו מספק האקטים המפרים אלא סוג הזכות שנפגעה. לא מספר השיתופים הוא הקובע את סוג הזכות שנפגעה. מדובר בפרסום תמונה אחת (יצירה אחת), במקום אחד (דף פייסבוק), כאשר ביצוע שיתופים של תמונה אחת אינו יכול להיחשב כמספר הפרות. העובדה כי הפרסום בוצע בעמוד הפייסבוק של הנתבעת עשויה להשליך על מידת התפוצה והיקף הפרסום.
  • בעניין משך ההפרה, מקובלת עמדת הנתבעת כי הפרסומים המפרים נמשכו ימים ספורים בלבד. באשר לחומרת ההפרה, הפסיקה הדגישה את הצורך בשמירה על הזכות המוסרית של בעל זכות היוצרים, גם מקום בו הוא לא משכיל להוכיח את זכותו החומרית.
  • הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט, מהווה שיקול לקולא לטובת הנתבעת. בשים לב לשיקולים אלו ולשיקולים נוספים (הרווח שצמח לנתבעת וזהות הנתבעת ומאפייני פעילותה), יש לקבוע כי הנתבעת תפצה את התובע ב-14,000 ש"ח בגין הפרת זכותו המוסרית וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.