(פסק-דין, שלום חיפה, השופט אייל דורון): התובע, חבר תנועת הליכוד, התמודד במסגרת הבחירות המקדימות של הליכוד לכנסת ה-18 (ברשימת מחוז חיפה). ההצבעה בבחירות אלו התבצעה באמצעות צגי מחשב, במספר שלבים, כאשר לאחר סיום בחירת כל המועמדים באמצעות המספרים שהוקצו להם, הופיע על הצג מסך אישור ובו תמונותיהם של כלל המועמדים שבחר הבוחר, בצירוף שמותיהם ומספריהם ולבוחר ניתנה האפשרות לאשר או לשנות את בחירתו. התובע טען כי בבוקר יום הבחירות התברר לו כי התמונה המופיעה לצד שמו ומספרו במסך האישור היתה תמונתו של מועמד אחר וכי למרות פניותיו לתיקון הטעות, התמונה השגויה הופיעה לאורך כל יום הבחירות. התובע הגיע למקום האחרון מבין המועמדים במחוז חיפה. ועדת הבחירות המרכזית של הליכוד דחתה את עתירת התובע לביטול הבחירות המקדימות במחוז, אך השיבה לתובע את דמי השתתפותו בבחירות. עניין התביעה בדרישת התובע לפיצוי כספי בסך 499,879 ש"ח. נפסק - 

• עוולת הרשלנות מורכבת מכמה יסודות: קיומה של חובת זהירות - מושגית וקונקרטית; אשם - התנהגות המהווה הפרת חובת הזהירות (לרוב התרשלות); קשר סיבתי - עובדתי ומשפטי, בין האשם לבין הנזק; ונזק.
• הנתבעת אינה חולקת על קיומה של חובת זהירות. ברור כי מפלגה המקיימת הליך בחירות פנימיות חבה חובת זהירות מושגעת כלפי המועמדים. הוא הדין ביחס לקיומה של חובת זהירות קונקרטית, בין בעלי הדין, ביחס לאירועים נשוא התביעה. הנתבעת היתה אמונה על ניהול מערכת בחירות תקינה ושוויונית לכלל המועמדים. 
• הנתבעת נקטה באמצעים כדי לוודא כי הבחירות יתנהלו בצורה תקינה ושוויונית. עם זאת, הנתבעת לא נקטה בכל האמצעים הסבירים על-מנת למנוע אפשרות התרחשותה של הטעות נשוא התביעה, קל וחומר על-מנת לתקן את הטעות בשיבוץ התמונה השגויה לאחר שזו התגלתה בשלב מוקדם ביום הבחירות.
• הנתבעת לא הראתה כי קיימה תהליכי בקרה כלשהם, או מנגנון ביקורת, או ערכה בדיקות כלשהן בנוגע לעבודתה של "מלם" ובכלל זה בנוגע לשיבוץ שמות המועמדים, המספרים והתמונות. לא הוכח כי נערכה בדיקת "הרצה", כמעין חזרה כללית, שתאפשר למי מאנשי הנתבעת לבחון את תפקוד המערכת הלכה למעשה טרם פתיחת הקלפיות.
• נקודת המוצא היא כי הנתבעת התרשלה והפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, שכן לא נקטה באמצעים סבירים למניעת הסיכון כי תתרחש טעות בשיבוץ פרטי המועמדים במערכת המחשב - סיכון בלתי סביר אשר אדם סביר יכול לצפותו - ולא נקטה באמצעים סבירים ולמעשה באמצעים כלשהם, לתיקון טעות אם תתרחש.
• עיקר הנזק לו טוען התובע הוא ירידה לטמיון של השקעתו הנטענת לצורך הבחירות המקדימות - עלות מערכת הבחירות ואובדן הכנסה מעבודה בשל מערכת הבחירות. ביחס לראשי נזק אלו, לא עלה בידי התובע להראות כי מתקיים קשר סיבתי בינם ובין התרשלות הנתבעת.
• על-מנת לראות בהשקעתו הכספית של התובע בבחירות משום נזק הקשור בקשר סיבתי עובדתי להתרשלות הנתבעת, יש צורך להגיע למסקנה כי אלמלא התרשלות זו לא היה התובע משקיע השקעה כספית זו. ברם, התובע השקיע את מלוא השקעתו הכספית בבחירות עוד בטרם התבררה התרשלות הנתבעת ולמעשה ללא קשר אליה. 
• בכל מקרה, התובע לא הוכיח כראוי את שיעור נזקו בגין ירידת ההשקעה בבחירות לטמיון. לאור כל האמור לעיל, התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין התמונה השגויה במסך האישור במערכת ההצבעה הממוחשבת, לבין כשלונו בבחירות וירידת השקעתו לטמיון.
• שונים פני הדברים באשר לרכיב הנזק הבלתי ממוני, שכן אין ספק שנגרמה לתובע עוגמת נפש כתוצאה מהתרשלות הנתבעת. אין ספק כי נזק זה קשור קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, להתרשלות. נפסק לתובע פיצוי בסך 20,000 ש"ח עבור עוגמת נפש זו (וכן החזר אגרה חלקי של 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד של 4,000 ש"ח).