ת"א 51587-10-13 לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' דטהפקס בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ירושלים, השופט רם וינוגרד): הנתבעת 1, חברה בבעלות הנתבע 2, מפעילה אתר אינטרנט ובו מידע משפטי בנושא יחסי עבודה ועוד. הנתבעת העמידה לרשות לקוחותיה גם שירות של "מרכז מומחים". התובעת טענה כי בהפעלת "מרכז המומחים" מסיגה הנתבעת את גבול עיסוקם של עורכי הדין ופועלת בניגוד לסעיפים 20(3) ו-20(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, האוסרים על מי שאינו עורך-דין לערוך מסמכים משפטיים ולהעניק ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים. הנתבעים טענו כי אינם מעניקים ייעוץ משפטי וכי כל פועלם מתמצה בהעמדת מידע (לרבות מידע משפטי) ללקוחות הנרשמים כמנויים לאתר. במהלך דיון בבקשת התובעת לצו מניעה זמני הגיעו הצדדים להסכמות באשר להפעלת השירותים ופרסומם. בין הצדדים נותרה מחלוקת בשאלה האם הפניית לקוחות, הפונים בשאלות קונקרטיות, ל"מאמרים" שנכתבו על-ידי עובדי הנתבעת, עולה כדי פעולה החוסה תחת ההוראות האוסרות על פגיעה בייחוד מקצוע עריכת הדין. נפסק - 
  • המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם דרך פעולתה של הנתבעת עולה כדי "ייעוץ וחיווי דעת משפטיים" כאמור בסעיף 20(4) לחוק. הוראת סעיף 20 לחוק נועדה להגן על הציבור וליצירת מנגנון של פיקוח ובקרה מקצועיים על השירות המשפטי הניתן לו. הוראת ייחוד המקצוע תכליתה להבטיח שהייעוץ וחיווי הדעת יינתנו רק על-ידי מי שבידיו הרקע וההכשרה המתאימים, הכפוף לכללים אתיים ולחובת נאמנות.
  • בהלכת המרכז למימוש זכויות רפואיות נקבעו שלוש "אבני בחן" שלאורן תיבחן השאלה אם מתן שירות או פעולה מסוימים נכללים בתחום ייחוד מקצוע עריכת הדין: (1) האם השירות או הפעולה "כרוכים בהפעלת שיקול דעת רחב תוך שקלול של משתנים רבים או שמא מדובר בפעולה טכנית בעיקרה"; (2) פוטנציאל הנזק העלול להיגרם ללקוח עקב קבלת "שירות לקוי"; ו- (3) קיומה של חלופה ללקוח.
  • עוד שתי נקודות עולות מההלכה לעיל: (1) לא ניתן לצפות כי הלקוח "ידע לסווג את האירוע או למסור את הפרטים הנדרשים בעצמו"; (2) לא יעבור הגוף המסחרי על האיסור בסעיף 20 לחוק אם יעמיד "מידע 'יבש' לרשות הציבור, ובלבד שזה אינו מערב שיקול דעת מעבר להחלטה כיצד לערוך ולהציג את המידע. כך לדוגמה, אתר אינטרנט המעמיד לרשות הציבור טפסים של הרשויות, חקיקה ופסיקה הנוגעים לתחום משפטי מסוים כגון דיני עבודה, בלי לכלול כל מלל המהווה הכוונה או עיבוד של הדין לכדי ייעוץ - לא ייחשב ברגיל למי שמסיג את גבולות המקצוע".
  • הצגת ה"מאמרים" לפני לקוחות הנתבעת בגדרי תשובותיה לשאלות ספציפיות עולה כדי ייעוץ וחיווי דעת משפטיים, לפי אמות המידה שנקבעו בהלכת המרכז למימוש זכויות רפואיות. הכללת מלל במענה המפנה לפסיקה ולחקיקה עשויה להיחשב כחיווי דעה משפטי כאשר הוא כולל הכוונה או עיבוד של הדין לכלל ייעוץ. מלל מעין זה נכלל במפורש באותו שיג ושיח בדרך של שאלות ותשובות המכונה על-ידי הנתבעת בשם "מאמרים" ומכאן כי על פני הדברים מדובר במתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. שעה שמדובר במלל המשקף את דעתו של מחווה הדעה וממליץ על דרך פעולה כזו או אחרת ללקוח הפונה אליו, הרי שמתקיימים במענה הסממנים המאפיינים חיווי דעה וייעוץ משפטיים. 
  • אבן הבוחן הראשונה עניינה בשאלה אם מדובר בפעולה טכנית או במטריה משפטית מורכבת. אין חולק כי תחום דיני העבודה הוא תחום בעל מורכבות רבה, כפי שעולה גם ממאות התשובות המצויות באתר הנתבעת. המענה הניתן על-ידי הנתבעת לפונים אליה מצריך שיקול דעת רחב. זהותם והכשרתם המקצועית של נותני המענה לא הובהרה דיה. עצם פעולת ההתאמה בין השאלה הקונקרטית ל"מאמר" מצריכה הבנה משפטית רחבה ואינה מלאכה טכנית.
  • הצגת תשובה שאינה תואמת לנסיבות העניין עלולה לגרום לנזק חמור ללקוח המסתמך על מענה זה, בפרט כאשר המענה נחזה להיות מבוסס על חוק ופסיקה וכולל חיווי דעה ברור בנוגע לדעתו של כותב ה"מאמר" וייעוץ בנוגע לדרך בה ראוי לנקוט. מכאן שמתקיימת גם אבן הבוחן השנייה. מתן מענה לשאלות קונקרטיות של לקוחות בדרך הניתנת על-ידי הנתבעת פוגע בכלל ייחוד המקצוע הקבוע בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין ולפיכך אין להתיר מענה מעין זה. 
  • הנתבעת טענה כי אין לאבחן בין ה"מאמרים" המפורסמים מטעמה, המנוסחים בדרך של שאלה ותשובה, לבין כל מאמר משפטי אחר וכי הקביעה לפיה רשאי נותן השירות להפנות את לקוחותיו לדבר חוק או פסיקה ללא תוספת מלל המהווה ייעוץ, כוללת גם הפנייה למאמר משפטי. 
  • אין מקום לקבל את טענת הנתבעת, מכמה טעמים: (1) ה"מאמרים" אינם מנוסחים כדרכם של מאמרים משפטיים, אלא בדרך של שאלה ותשובה; (2) ה"מאמרים" אינם נושאים כל הסתייגות לפיה לא מדובר בגדר חיווי דעה משפטי; (3) זהותו של כותב המאמר נותרת עלומה; (4) פרסום מאמרים מעל קתדרה כזו או אחרת, בין אם במסגרת כתב עת אקדמי ובין אם במסגרת כתב עת משפטי באינטרנט, מצריכה בדר"כ את העברת תוכן המאמר תחת שבט ביקורתו של העורך; (5) דרכם של מאמרים משפטיים כי יסקרו סוגייה משפטית.
  • הפניית הלקוחות לתשובות המתיימרות לספק להם מענה קונקרטי לשאלה הספציפית שהעלו, תוך התאמת המענה לשאלה, מהווה פעולה שהיא בגדר ייעוץ וחיווי דעת משפטי. ניסוח ה"מאמרים" והצגתם בפני הלקוחות כמענה לשאלותיהם אף הוא נכלל בגדר ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. ניתן צו מניעה קבועה ביחס לדרך פעולה זו של הנתבעת, שייכנס לתוקפו בתוך 12 חודשים ממועד פסק-הדין. אין מקום למתן צו שיאסור על הנתבעים לעשות שימוש בסמל המאזניים.