עמ"נ 34343-11-13 בזק החברה הישראלית לתקשורת נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת ד"ר דפנה אבניאלי): בזק הגישה ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית ת"א, שעניינה סיווג שטחים ב-4 קומות במגדלי עזריאלי לצרכי ארנונה. ועדת הערר קבעה כי יש להותיר על כנה את החלטת מנהל הארנונה לסיווג הנכס לפי התעריף של "בניינים שאינם למגורים". בזק סבורה כי הסיווג הנכון הוא "בית תוכנה", שכן בארבעת הקומות הללו מבוצעת פעילות של פיתוח תוכנה. נפסק -

החלטת ועדת הערר אינה חורגת ממתחם הסבירות ואף תואמת את אופי השימוש שנעשה בנכס בפועל. ארנונה תוטל על נכס בהתאם לשטחו, סוג הנכס והשימוש שנעשה בו. חיובי ארנונה נקבעים לפי צו הארנונה שהעירייה מוציאה מדי שנה מכוח ההסמכה הניתנת לה בחוק ההסדרים. צו הארנונה מגדיר "בתי תוכנה" ככאלו שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה. המונח "בעיקר" מכוון הן למבחן כמותי והן למבחן מהותי. לפי המבחן הכמותי יש לבחון את גודל השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית, לעומת גודלם של השטחים המשמשים לפעילות אחרת. לפי המבחן המהותי יש לבחון אם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס. ועדת הערר יישמה כיאות את המבחנים והגיעה לכלל מסקנה כי המערערת לא הוכיחה כי עיקר עיסוקה בייצור תוכנה.

המערערת אינה חולקת על הקביעה כי לקוחותיה אינם רוכשים ממנה תוכנה, אלא מקבלים שירותים בתחומי התקשורת, הטלפוניה והאינטרנט, וכי היא אינה מוכרת לקהל הרחב את התוכנה, אלא מטמיעה אותה במערכות השירות שלה. העובדה כי המערערת עוסקת בפיתוח עצמי של תוכנה ואינה נעזרת לשם כך בגורמי חוץ, אין בה כדי ללמד כי המערערת היא "בית תוכנה" ועיסוקה העיקרי הוא בייצור תוכנה. המערערת לא הוכיחה כי עיקר הכנסותיה נובע מייצורה של התוכנה. המערערת מאשרת כי לקוחותיה משלמים דמי מנוי בגין השימוש במערכות המיוצרות על-ידה. טענתה כי אין "להענישה" על כך שבחרה להפעיל מערך ייצור עצמי של תוכנות חלף הוצאות הייצור למיקור חוץ, אינה מועילה. הערעור נדחה.