בש"פ 7289/14 מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית): ערר על החלטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם מיום 29.10.2014 [ת"פ 426/09]. התיק בעניין "פרשת טלנסקי" הוחזר לביהמ"ש המחוזי לשמיעת עדותה של עדת המדינה, שולה זקן. התביעה העבירה להגנה חומרי חקירה הקשורים לעדה, לרבות תקליטור הכולל את כל הודעות הדוא"ל הנכנס של העדה. התביעה הודיעה להגנה כי התקליטור הועבר בטעות וכולל חומרי חקירה לא רלוונטיים, העשויים לפגוע בפרטיות עדת המדינה ולגרום להפרת חיסיון עו"ד-לקוח. ההגנה עמדה על זכותה לעבור על החומר כדי לסווגו. בקשת התביעה להשיב את הדיסק התקבלה באופן חלקי על-ידי ביהמ"ש המחוזי, שהתיר להגנה לעיין בתוכנו תחילה. מכאן הערר. נפסק -

נפלה אצל התביעה תקלה כפולה: (1) במישור היחסים בין העדה לבין המשטרה והתביעה - העברת תיבת הדוא"ל הפרטית של העדה פוגעת לכאורה באופן לא מידתי בפרטיות העדה ושמא אף מהווה הפרה של הבטחה מפורשת או מכללא כלפיה כי החומר הפרטי-אישי לא יועבר להגנה. יודגש כי מדובר בתיבת דוא"ל פרטית ב"וואלה", להבדיל מתיבת הדואר ששימשה את עדת המדינה בעבודתה; (2) במישור היחסים שבין התביעה להגנה - התקליטור הועבר להגנה בצירוף מכתב הכולל אמירה שכמוה כהצהרה כי כל תיבת הדוא"ל מהווה חומר חקירה רלבנטי. אין לתפוס את התביעה על טעותה.

התביעה נהנית מחזקת הגינות כי העבירה להגנה את חומרי החקירה הרלבנטיים. לא ניתן להתעלם מהמצב שנוצר, אולם אין סיבה טובה להנציח את המצב הפתולוגי שנוצר ואף להגדיל את הנזק. יש להחזיר את מצב הדברים אל דרך המלך, על-מנת למנוע מצב דברים שיש בו כדי להלך אימים על עדת המדינה טרם מתן עדותה, או כדי לפגוע בחיסיון עו"ד לקוח, או לפגוע בפרטיותה או בפרטיות צדדים שלישיים מעבר למידה הנדרשת לצורך ההליך. ביהמ"ש קמא ביקש בהחלטתו לאזן בין האינטרסים הנוגדים והתיר ל-3 עורכי דין מצוות ההגנה לעיין בתקליטור, אך לא להעתיק חומרים ממנו. אף אם נזדמן כבר להגנה לעיין בחומר בתקליטור, אין מקום להגדיל את היקף הפגיעה בפרטיות או בחיסיון ויש להחזיר את הדברים למסלולם בהקדם האפשרי. התביעה תחזור ותסרוק את תיבת הדוא"ל ותבחן את רלבנטיות המסמכים. הערר התקבל.