סע"ש 56059-09-14 נחשון תכנון מטבחים בע"מ נ' סיסתמה בע"מ ואח'

(החלטה, אזורי לעבודה י-ם, השופטת שרה ברוינר ישרזדה): בקשה לקבלת סעדים של צו מניעה זמני וצו לכינוס נכסים ובכלל זה צו מסוג אנטון פילר כנגד המשיבים. המבקשת היא חברה שעיסוקה במתן שירותי תכנון ופיקוח על יצור מטבחים למוסדות. היא הוקמה כשמפעל בקיבוץ נחשון שעסק בתחום הופרט, וזכויותיו הועברו למספר חברים מהקיבוץ שעבדו במפעל טרם ההפרטה. המשיב 2 הינו חבר הקיבוץ שפוטר מן המבקשת והקים מפעל מתחרה (המשיבה 1). המשיבים 3-4 הם עובדי המפעל לשעבר שהצטרפו למשיבה 1. בין המבקשת למשיבה 1 נחתם הסכם לפיו המשיבים 1-2 ישמשו כקבלני משנה של המבקשת לצורך השלמת פרויקטים. המבקשת טענה שהמשיבים גזלו ממנה כלים לייעול שפותחו על ידה: בסיס נתונים ייחודי ותוכנת מחשב. המשיבים טענו להיעדר  סמכות עניינית. כן טענו שאינם עושים שימוש בכלים אלו, למעט בפרויקטים בהם משמשת המשיבה 1 קבלנית משנה. לטענתם, המבקשת אינה הבעלים של בסיס הנתונים והתוכנה, והמשיב 2 הוא בעל זכויות בכלים בהיותו שותף לפיתוחם במהלך שנות עבודתו. המשיבים עתרו להמשך שימוש בכלים אלו בפרויקטים בהם החלו וטענו שבכל מקרה כלים אלו אינם מושא לזכויות יוצרים. נפסק -

המשיבים 2 ו-4 היו בעבר עובדי המבקשת ולפיכך לביה"ד סמכות ייחודית בעניינם ואף סמכות לדון בתביעות הנוגעות לקניין רוחני, כפי שעולה מחוק עוולות מסחריות. משיבים 1 ו-3, שלא שימשו מעולם כעובדי המבקשת, מפיקים טובת הנאה מהרכוש הנגזל, והיעדרם מן ההליך פירושו עיקורו של ההליך מתוכן. המבקשת היא הבעלים והמשיב 2 אינו בעל זכויות ברכוש הנגזל. אמנם הזכויות הקנייניות לא צוינו בהסכם, אולם בשלב מקדמי זה הוכיחה המבקשת במידה מספקת קיום רישיון ייחודי לעשות שימוש בזכויות היוצרים, ככל שקיימות ברכוש הנגזל. הפסיקה נוטה לראות בהסכמים, שהעברת הזכויות בהם לא נקבעה מפורשות, אך מתחייבת מתוך תוכן ההסכם, כהסכמים בהם נמכרו הזכויות, ולכל הפחות ניתן לגביהן רישיון ייחודי כמשמעו בסעיף 37 (ד) לחוק זכויות יוצרים. יש להעדיף את המבקשת, שיתכן שזכויותיה מוגבלות ברכוש הנגזל, על פני המשיבים נעדרי זכויות בו. הרכוש הנגזל הוא בגדר סוד מסחרי של המבקשת ומושא לזכויות יוצרים. בסיס הנתונים הוא מאגר מידע שנצבר במשך שנים רבות והוא פרי ניסיון וידע, ולמרות שכל אחד מפרטי המאגר עשוי להיות נחלת רבים, הרי שילובם יחד כפי שכונסו וסווגו נופל בגדר סוד מסחרי. התקבלה טענת המבקשת שהמשיבים עשו שימוש שלא כדין ברכוש הנגזל וזאת על סמך דברי המשיבים עצמם. נדחתה בקשת המשיבים לאפשר להם לעשות שימוש ברכוש זה בפרויקטים שבהם החלו, על מנת למנוע פגיעה בצדדים שלישיים, וזאת מכיוון שיהיה בכך עשיית עושר ולא במשפט, ובידי המשיבים אמצעים למנוע פגיעה בצדדים שלישיים. הותר למשיבים להמשיך את השימוש בכלים אלו בפרויקטים המשותפים להם ולמבקשת, שכן לצורך הפרויקט הועברו נתונים מהמבקשת באמצעות דואר אלקטרוני, כך שהמידע שהועבר אינו בגדר הרכוש הנגזל. לא הוכרעה בשלב זה הסוגייה אם יוכלו להמשיך לעשות שימוש במידע זה לצרכים עתידיים. ניתן צו מניעה וצו כינוס נכסים, והמשיבים ימסרו לכונס את מכלול הרכוש הנגזל, לרבות העתקיו, למעט רכוש שנמסר לצורך הפרויקטים המשותפים.