(החלטה, מחוזי י-ם, השופט רם וינוגרד): בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בי-ם [ת"ק 36865-03-14], אשר פסק לזכות המבקש פיצוי בסך 2,900 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 700 ש"ח, בגין פרסומות לרכישת ספרי משפט ששלחה אליו המשיבה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. נפסק -

הצדדים נתנו את הסכמתם לכך שהבקשה למתן רשות ערעור תידון כערעור. דין הערעור להתקבל ככל שהדברים אמורים בשיעור הפיצוי לו זכאי המבקש. אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא, או בקביעה לפיה מוטלת על המשיבה החובה לפצות את התובע בשל שליחת הדואר האלקטרוני. הפיצוי שנפסק לא חרג מאמות המידה המקובלות למועד הגשת התביעה ועל פני הדברים יש בו כדי להוות פיצוי ראוי למבקש בגין עוגמת הנפש הכרוכה בקבלת דוא"ל מסחרי שאין הוא חפץ בו. עם זאת, לנוכח הנחיותיו הברורות של ביהמ"ש העליון בעניין גלסברג ובעניין חזני, יש להתערב בשיעור הפיצוי שנפסק. על המשיבה לשלם למבקש סכום של 500 ש"ח עבור כל אחת מההפרות ובסה"כ 8,500 ש"ח.