(פסק-דין, שלום הרצליה, השופטת לימור ביבי-ממן): תביעת לשון הרע. התובע היה חבר באתר Couchsurfing.org, שחבריו מארחים תיירים בבתים פרטיים ללא תשלום. האתר מאפשר להוסיף ביקורות על המארח או המתארח. התובע אירח בביתו תיירת מהולנד בשם סלמה. האחרונה כתבה ביקורת בדף הפרופיל של התובע באתר קאוצ'סרפינג, כאשר לדעתה התובע עושה שימוש באתר כאתר היכרויות. בעקבות כך פרסם התובע ביקורת נגדית אודות סלמה בדף הפרופיל שלה באתר קאוצ'סרפינג. הפרסום נשוא ההליך הוא פרסום שלילי שפרסם הנתבע אודות התובע, בדף הפרופיל האישי של סלמה, בעקבות אותו פרסום אחרון של התובע. נפסק -
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע הוא שפרסם את ההודעה נשוא התביעה אודות התובע. בשים לב להגדרת "לשון הרע" הקבועה בחוק ולמבחן האובייקטיבי שנקבע בפסיקה, הרי שאמירות הנתבע ביחס לתובע מהוות לשון הרע. האמירות, ככל שאין בהן אמת, יש בהן כדי לבזות את התובע ולהפוך אותו למושא לשנאה, לבוז וללעג. בשלב הבא יש לבחון האם עומדת לנתבע אילו מהגנות חוק איסור לשון הרע. לנתבע לא קיימת הגנה מכוח סעיף 14 לחוק (הגנת אמת בפרסום) הואיל ולא הוכח כי האמירה נשוא הפרסום הינה אמת. אמירותיו של הנתבע בכל הנוגע לכך שהיה עד לדברים "מכלי ראשון" וייחוס רמיזות מיניות בלתי פוסקות לתובע, אשר הובילו להימלטות של שלמה מביתו - לא התברר כאמת (הודגש כי חלק מהפרסום הינו אמת, למשל ביחס למשלוח מסרונים מאיימים וכו').
הפרסום שהתובע פרסם על סלמה, הגם שייתכן שהוא אמת, הינו קשה, נוקב ומעליב. עיון בפרסום יש בו כדי לשלול את טענת הנתבע לפיה מדובר בהבעת דעה. באשר לנזק, התובע שלל בעצמו את הטענה לפיה עזב את האתר כפועל יוצא מהפרסום. כמו כן, יש לתת את הדעת לכך שלאחר 7 ימים הוסר הפרסום מהאתר וכי היקף החשיפה לפרסום היה מצומצם בהינתן כי בוצע בדף של סלמה כתגובה לביקורת התובע על סלמה ולא בדף של התובע. יש להעמיד את גובה הפיצוי על 30,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 2,600 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.
Expand search form
אתר האינטרנט של עו"ד חיים רביה העומד בראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים של פרל כהן צדק לצר ברץ. פועל מ־1996
Close