ת"פ 40507-01-11 מדינת ישראל נ' ברעם

(הכרעת-דין, שלום כפ"ס, השופטת נאוה בכור): הנאשם הורשע בארבע עבירות: הסתה לגזענות (לפי סעיף 144ב' לחוק העונשין), הסתה לאלימות או לטרור (סעיף 144ד2(א) לחוק), השמדת ראיה (סעיף 242 לחוק) ושיבוש הליכי משפט (סעיף 244 לחוק). לפי האישום, הנאשם העלה לאינטרנט סרטון שהכין ובו קרא לרצח המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, על רקע החלטותיו המקצועיות, שלדעת הנאשם מפלות לרעה את הימין לעומת השמאל. בהמשך הכין הנאשם סרטון נוסף בנושא. עוד נטען כי הנאשם מחק קבצים ממחשבו והשמיד חומר על מנת להסוות את זהותו כמפרסם הסרטון. הנאשם הודה כי אכן הכין את הסרטונים, אך הכחיש שהתכוון להוביל לפגיעה בניצן וטען שמטרתו בהעלאת הסרטון הראשון הייתה להעביר, באמצעות יצירת אומנות, מסר הנוגע לחוסר האיזון בקבלת החלטות הקשורות למחאה ולחופש הביטוי, וכי הסרטון השני נועד להבהרת המסר שלא הובן כהלכה. הנאשם אף הכחיש כי במעשים המיוחסים לו התכוון לשבש ראיות וטען שהניסיון להסוואת זהותו נועד רק על מנת לחדד את המסר. כן טען להגנה מהצדק בשל אכיפה בררנית. נפסק –  

עבירת הסתה ואלימות או טרור מצריכה מעשה פרסום, לרבות הפצתו באמצעות מחשב בדרך זמינה לציבור, או לחילופין הצעה לציבור באמצעות מחשב. כמו כן נדרש כי לאור תוכן הפרסום ונסיבותיו יש אפשרות ממשית, ולא רק סבירה או ודאות קרובה, לתוצאה של עשיית מעשה אלימות או טרור, ולשם כך  נבחנים בין היתר האווירה הציבורית, סוג האלימות, קהל היעד והמדיום בו נעשה שימוש. היסוד הנפשי הנדרש בעבירה כזו הוא מודעות לטיב העברה ולהתקיימות הנסיבות ללא צורך בכוונה. במקרה זה מתקיימים יסודות העבירה: דבריו של התובע בסרטון הראשון הם חד משמעיים ומכילים קריאה לרצח ניצן; קיימת אפשרות ממשית שהסרטון יוביל לאלימות היות שהאווירה הציבורית בזמן הפרסום הייתה טעונה ונפיצה, ואף מתקיים היסוד הנפשי של מודעות שהתגבש מדברי הנאשם עצמו ומהניסיונות שלו להסוואת זהותו. הערך המוגן בעבירה זו, מניעת מעשה טרור, עולה בעוצמתו על ערך חופש הביטוי ככל שהפגיעה היא מידתית. בנוגע לעבירת הסתה לגזענות נקבע שאין צורך בדרישה הסתברותית להתרחשות גזענות בעקבות הפרסום, אלא די שהפרסום יהיה מתוך מטרה להסית לגזענות, והיסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו הוא כוונה. במקרה הנוכחי הוכח שהסרטון מכיל כתוביות גזעניות, ועל כוונתו ניתן ללמוד מן העובדה שהנאשם יזם את יצירת הסרטון ופרסומו מתוך רצונו להסית כשהוא חדור משנה אידאולוגית. הנאשם השמיד ראיות ושיבש הליכי משפט עת הסיר מאתר viddler את הסרטון נגד ניצן, מחק ממחשבו הפרטי חומרי גלם וקבצים ששימשו אותו להכנת הסרטון והחליף את מכשירי הטלפון הנייד שלו. התקבלה טענת הנאשם בנוגע להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, עם זאת נקבע שאין בכך כדי לבטל את כתב האישום נגד הנאשם, אלא רק להקל בעונשו, שכן מעשיו חמורים, מסוכנים ובוטים.

עדכון: ביום 31.5.2015 גזר בית המשפט את דינו של הנאשם ודן אותו ל-12 חודשי מאסר על תנאי, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות וכן חתימה על התחייבות בסך 20,000 ש"ח להימנע במשך שנה מכל עבירה בה הורשע.