סע"ש 26396-08-14 עביר רואשדה נ' מור מאר בע"מ

(החלטה, אזורי לעבודה נצרת, השופט מירון שוורץ): המבקשת, טכנאית דימות במקצועה, הועסקה במשך כשנה וחצי על-ידי המשיבה, המספקת שירותי הדמיות מסוג MRI. המשיבה הזמינה את המבקשת לשימוע לאחר שנודע לה כי שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה קישור באינטרנט ובו תמונות של ילדים יהודים בתקופת השואה, לצד תמונות פלסטינים. המשיבה דחתה את התנצלות המבקשת בעניין והודיעה לה על פיטוריה. עניין ההליך בבקשת המבקשת לקבלת צו זמני, שימנע את פיטוריה עד להכרעה בתביעה. נפסק -

בהתאם לערכי הסובלנות והזכות לחופש ביטוי, נקבעו ההוראות בחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (סעיף 2(א)), המעניקות הגנה לעובד, בין היתר מחמת השקפת עולמו. המעסיק, בין אם נמנה על המגזר הציבורי, על המגזר הפרטי, או בהיותו גוף "דו מהותי", מחויב להעסיק את העובד ולהימנע מלהפלות אותו, גם אם השקפת עולמו של העובד אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו. זאת, לנוכח מעמדם ומשמעותם של עקרון השוויון ואיסור האפליה, המשקפים את העקרונות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לא צריכה להיות מחלוקת כי הקישור אליו הפנתה המבקשת את חבריה בפייסבוק, הוא לכל היותר הבעת דעה, שאינה אלה בבחינת "השקפה" כהגדרת חוק שוויון ההזדמנויות. לא ניתן לקבל את טענת המשיבה לפיה מדובר ב"הסתה". המבקשת העבירה את הקישור לחבריה ולא יותר מכך. לא נטען כי הוסיפה אמירה משלה, וודאי לא כזו היכולה להוות קריאה למרי. יש לזכור כי מדובר במסמך שלא נערך על-ידי המבקשת, כי אם נמצא ברשת, וכל שעשתה היה להפנות את חבריה לעיין בו. יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 2 לחוק ומכאן כי המבקשת מוגנת מפיטורים, ככל שאלו נובעים מהשקפתה.

אין מקום לטענתה של המשיבה בדבר נזק בלתי הפיך לאמון הציבור. הציבור אינו חלק מקבוצת החברים של המבקשת, עמם בחרה לחלוק את הקישור. דומה הדבר למפגש סלון עם קבוצת חברים, בו מביע כל אחד את דעתו. יש אף לדחות את טענות המשיבה כי המבקשת הזדהתה בפייסבוק כעובדת שלה ובכך חצתה את גבולות המרחב הפרטי. דין הבקשה להתקבל. המשיבה תחזיר את המבקשת לעבודתה לאלתר ותמשיך להעסיק אותה עד להכרעה בתביעה בתיק העיקרי.