ת"א 28572-09-12 חיים בלומנפלד נ' משה אסולין

(פסק-דין, שלום י-ם, השופט דוד גדעוני): התובע שימש כמנכ"ל היישובים שערי תקווה ועץ אפרים. הנתבע הוא תושב עץ אפרים וכיהן כחבר ואף כיו"ר הוועד המקומי. בין הצדדים קיימת יריבות ארוכה שהולידה תלונות והליכים משפטיים. זוהי תביעה לפיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע. עניינה בתכתובת דוא"ל ששלח הנתבע לגורמים רבים ובהם הפנה את הנמענים לקישור לאתר אינטרנט שבו יוחסו לתובע, בין היתר, התנהלות שלא כדין, חוסר יושר ואף שיתוף פעולה עם משפחות פשע. כן נסבה התביעה על תכתובות דוא"ל נוספות, שבגדרן יוחסו לתובע דברים דומים, ושהתובע טוען כי הנתבע שלח אותן. נפסק -

אין מחלוקת כי הדברים האמורים באתר האינטרנט, המציגים את התובע באור שלילי ביותר ומייחסים לו מעשים העולים כדי עבירות פליליות, מהווים לשון הרע. התובע לא נקט עמדה ברורה בשאלה אם הנתבע הוא שעומד מאחורי האתר ושכתב את תכניו. נקודת המוצא לדיון היא כי לא הנתבע הוא שכתב את הדברים באתר. זיקתו של הנתבע לדברים נובעת מכך ששיגר תכתובות דוא"ל לגורמים שונים, במסגרתן הקדים דברים משל עצמו ביחס לאמור באתר וקרא לנמענים לקרוא את האתר, תוך שצירף קישור לדברים.

הוכח כי הנתבע הוא שכתב את הטקסט בהודעות הדוא"ל וששלח את ההודעות בצירוף הקישור לאתר. הנתבע טען כי אין בכך להוות "פרסום" לפי החוק. אין לקבל טענה זו. עצם העברת המסר, שבו גלום לשון הרע, יש בה כדי להקים את יסוד הפרסום. מי שמעביר לאחרים מסר פועל ממילא לפרסם את המסר, גם אם לא כתב את תוכנו. די שהנתבע שלח לאחרים - עשרות במספר - את תכתובות הדוא"ל שבהן הקישור לאתר, בוודאי שקודם לכן קרא את האתר והיה מודע היטב לתוכנו, כדי לראות בו כמי ש"פרסם" את הדברים וכדי לקיים את יסוד ה"פרסום" כנדרש בחוק. הנתבע לא הסתפק בהעברת הקישור והוסיף בתכתובות דברים משלו. אין בדברים משום הסתייגות מתוכן האתר, אלא יש בהם רושם של הצטרפות ותמיכה בתוכן הדברים. בכך יצר הנתבע מסר נוסף, עצמאי, שכולל את התוכן שכתב, המצטרף ומאמץ את שנאמר באתר.

אין לקבל את טענות הנתבע בזכות חופש הביטוי וחשיבות ריבוי מקורות המידע בעולם הוירטואלי. אכן, לא ניתן לחלוק על מרכזיותה וחשיבותה של רשת האינטרנט בחיים המודרניים. אולם, אין בכך כדי להביא למסקנה שמרחבי רשת האינטרנט מצויים מחוץ לתחומי פרישתו של החוק. בכך אין כדי לומר שבסביבת הרשת חדלה זכותו של אדם לשמו הטוב להתקיים והיא הפקר. שמירה על השם הטוב במרחבי הרשת מחייבת לראות בשיגורה של תכתובת דוא"ל ובהעברת מסרים, קישורים או הפניות בדרך זו, משום "פרסום". עניין הראש השני של התביעה הוא בתכתובות דוא"ל שנשלחו לנמענים שונים מכתובת דוא"ל של גורם שכינה עצמו "ביעור חמץ". לא עלה בידי התובע להוכיח, במאזן הסתברויות, כי הנתבע הוא שעומד מאחורי "ביעור חמץ". בשים לב למכלול הנסיבות, יש להעמיד את שיעור הפיצוי על 100,000 ש"ח. הנתבע אף יישא בהוצאות התובע בסך של 20,000 ש"ח.