ת"פ 18317-09-11 מדינת ישראל נ' גורסקי

(החלטה, שלום ת"א, השופט יצחק יצחק): כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של התפרעות ותקיפת שוטר, שבוצעו לכאורה במסגרת מחאה ציבורית שהתקיימה באזור בנין עיריית ת"א. להוכחת חלקו של הנאשם במיוחס לו, ביקשה התביעה להגיש 4 דיסקים המתעדים את האירוע: דיסק שהורד ממצלמות האבטחה של עיריית ת"א, דיסק ובו סרטונים מהאתרים Ynet ו- Walla ודיסקים שצולמו על-ידי שני חוקרי משטרה. ההגנה התנגדה להגשת הדיסקים בטענה כי אלו אינם עומדים בתנאי הקבילות. נפסק -

בהתאם לכלל הראיה הטובה ביותר, כאשר מבקשים להוכיח את עצם קיומו של מסמך או את תוכנו, יש לעשות כן על-ידי הצגת המקור גופו בפני ביהמ"ש. סרט הקלטה ייחשב גם הוא כ"מסמך" לעניין כלל זה, כאשר תכלית ההוכחה היא "תוכנו". "תמליל" של סרט הקלטה או "תמצית" מהווים בהקשר זה ראיה משנית וביהמ"ש יתיר את הגשתם כראיה להוכחת תוכנו של סרט ההקלטה, אם הסרט הושמד או לא ניתן להשיגו. דינם של סרטי ההקלטה שהתביעה מבקשת להגיש, בכל הקשור לקבילותם וכוחם הראייתי, כדין אמרה או הודיה שנמסרה בכתב, בפי האדם שהאזין או הקליט או צילם וקבילותם מותנית ב-3 מבחנים: 1. המבחן הטכני; 2. המבחן המהותי; 3. המבחן הפורמלי.

עיקר הטענות מתייחסות למבחן הטכני, לפיו יש להוכיח את אמינות סרט ההקלטה כך שהסרט משקף נאמנה את שנאמר בהזדמנות בה בוצעה ההקלטה. המבחן בוחן אם מכשיר ההקלטה תקין ופועל כהלכה, אם המקליט מיומן, את נאמנות ומהימנות ההקלטה ועוד. המבחן המהותי בודק אם נתמלאו תנאי קבילותו של "התוכן" המוקלט על-גבי הסרט והמבחן הפורמלי בודק אם עומדת ההקלטה בתנאי הקבילות של חוק האזנת סתר. התביעה לא עמדה בתנאים הנדרשים לפי הפסיקה.

לעניין התקליטור שהורד ממצלמות האבטחה של עיריית ת"א - לא נשמע אף עד מעדי התביעה בכל הנוגע לתקינות המצלמות במועד האירוע, שלמות סרט ההקלטה ורציפותו והמועד שצולם הסרט. כך הדבר לגבי התקליטור המכיל סרטונים צרובים מאתרי האינטרנט. אין בין עדי התביעה מי שהעיד על אופן צריבת הסרטונים על-גבי הדיסק ואופן העברת החומר. יכול כי הסרטונים לא הועברו בשלמותם ובאופן רציף. גם לא הושמע עד שהעיד בנוגע לתקינות מכשיר הצריבה.

ביחס לדיסקים שצולמו על-ידי חוקרי המשטרה - מעדות החוקר הראשון עולה כי הוא צילם את הסרט ואף בדק את תקינות המכשיר. עם זאת, העד לא ביצע כל תיעוד שיש בו ללמד על רציפות ושלמות הצילום או כי לא בוצעו שינויים או עריכה בסרט. מעדות החוקר השני עולה כי הוא צילם את הסרט וצרב אותו על הדיסק. העד לא ציין את התאריך והשעה, לא בדק את תקינות המכשיר ולא ציין על-גבי דו"ח כלשהו האם החומר הועבר בשלמותו או שבוצעה בו עריכה. לאור האמור, אין בידי התביעה ראיות ברורות וחד-משמעיות באשר לדרך הפקת התקליטורים, המקום או המועד הנטענים, תקינות המכשירים, שלמותם, אמינותם ומיומנות המקליטים. אין אנו יודעים בוודאות אם התקליטורים משקפים נאמנה את האירוע. נדחתה הבקשה להגשתם.