תא"מ 39213-10-13 ישראל פוטרמן נ' העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים

(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת מירב קלמפנר נבון): תביעה כספית בטענה להפרת זכויות יוצרים. התובע הוא צלם טלוויזיה עצמאי ונוהג להעלות את הסרטונים שצילם ל- YouTube. לטענתו, הנתבעת פרסמה סרטון באתר האינטרנט שלה ובחשבונה ב- YouTube, המורכב מחמישה קטעים, מהם ארבעה לקוחים מסרטוניו של התובע, ללא הרשאתו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי עשתה שימוש לא מהותי, הוגן ומינורי בקטעי הסרטים. נפסק - 
  • לתובע זכות יוצרים בסרטונים נשוא התובענה בהתאם לסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הנתבעת לא הכחישה כי התובע צילם את הסרטונים או כי נטלה מהם חלקים ויצרה מהם סרט, שהוצג באתר וב- YouTube.
  • הזכות ליטול חלקים מהסרטים המקוריים ולעשות בחלקם שימוש לצורך הצגתם כסרט נוסף וחדש - קנויה לתובע מכוח סעיף 16 לחוק. לתובע אף זכות מוסרית לפי סעיף 45 לחוק, כי שמו ייקרא על יצירתו וכי לא יוטל בה פגם או ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר.
  • הנתבעת הודתה בשימוש בסרטוני התובע ללא רשותו. הנתבעת העתיקה קטעים מיצירות התובע, פרסמה אותם באתר שלה וטענתה כי שידור הסרט אותו יצרה אינו "שידור" לפי סעיף 14 לחוק, אינה יכולה לעמוד לה. הנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובע.
  • הנתבעת שינתה את צורתה של היצירה המקורית ונטלה ממנה חלקים בלבד. הצגת חלק בלבד מן היצירה המקורית, תוך שימוש באותו חלק לצורך הדגשת מסר כזה או אחר, עשויה ליצור את הרושם כי התובע, שסיקר את האירוע במלואו, מזדהה עם מסר כזה או אחר הנובע מאותו קטע קצר. הדבר עשוי לפגוע בסיקור של התובע הנתפס כאובייקטיבי. נטילת קטעים מכוונת מתוך היצירה הכוללת מהווה הפרה של זכותו המוסרית של התובע.
  • הנתבעת טענה כי התובע לא העלה את הסרטים ל-YouTube תחת שמו המלא, משכך אלו לא כללו אינדיקציה נראית לעין לעניין זהות היוצר או בעל הזכויות. הנתבעת לא סתרה את החזקה כי ניתן היה להבין שהזכויות בסרטונים שייכים לתובע ובין אם הופיעה אפשרות לשלוח לו דוא"ל ובין אם לאו, הנתבעת כלל לא עשתה ניסיון לברר את זהותו.
  • האם נעשה ביצירותיו של התובע שימוש הוגן? בפסיקה נקבע כי על-מנת שהמשתמש יוכל לטעון לשימוש הוגן, עליו ליתן קרדיט מתאים לבעל היצירה. על-אף ניסיון הנתבעת לטעון כי השימוש ביצירותיו של התובע היה לצורך מתיחת ביקורת על ארגון מסוים ודרכי מימון פעילותו, הנתבעת אינה מציינת את שם התובע כבעל זכות היוצרים. לא נעשה ביצירותיו של התובע שימוש הוגן. 
  • השימוש שעשתה הנתבעת בסרטוניו של התובע אינו שימוש אגבי (סעיף 22 לחוק) ואף לא שימוש מינורי. הנתבעת אף אינה מפר תמים. התנאים לקיומה של הגנה זו אינה מתקיימים ולא ניתן לומר כי הנתבעת לא ידעה ולא אמורה היתה לדעת אודות זכות היוצרים של התובע ביצירותיו (מה גם שכינויו של התובע התנוסס על גבי הסרטים המקוריים).
  • פיצויים ללא הוכחת נזק - יש לייחס חשיבות לכך שלא הנתבעת היא זו שפנתה ל-YouTube לצורך הסרת הסרטון את יצירותיו של התובע, אלא שהתובע עשה זאת. לאור מכלול נסיבות המקרה הנתבעת תפצה את התובע ב-16,000 ש"ח עבור ההפרות בארבעה סרטונים ובשני אתרים. אין מקום לפסוק לתובע פיצוי נוסף מכוח דיני עשיית עושר. הנתבעת תישא גם בהוצאות בסך 2,000 ש"ח ובשכר-טרחה בסך 3,500 ש"ח.