רע"א 3525/14 לייבדיאנאס בע"מ ואח' נ' קובי (סבח) שחר ואח'

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות): בקשת רשות ערעור על החלטות ביהמ"ש המחוזי בת"א מיום 4.5.2014 ומיום 8.5.2014, במסגרת ת"א 5150-05-14, בהן נדחו בקשות המבקשים למתן צווים לתפיסת נכסים ולמינוי כונס נכסים לחומרי מחשב. המבקשת עוסקת ברישום שמות מתחם והוסמכה כרשם מטעם איגוד האינטרנט הישראלי. לטענתה, המשיבים גזלו סודות מסחריים של המבקשים והפרו את זכויות היוצרים שלהם (שעיקרם בהעתקת המערכת לרישום וניהול שמות מתחם). נפסק -

דין הבקשה להידחות. אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות שעניינן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים, שהמקרה דנן אינו נמנה עליהם. החלטת ביהמ"ש המחוזי התבססה על כך שהתשתית העובדתית שהניחו המבקשים אינה מצדיקה זאת ועל העובדה כי לפי גישת המבקשים עצמם ניתן להסיק מסקנות לחובת הנתבעים כבר מפעילותם הגלויה. אין מקום להתערב בהחלטה זו. ראיות המבקשים וחוו"ד המומחה מטעמם מעלה כי הקוד הגלוי של אתר BOX מצוי בידם וחוות הדעת המוכיחה, לשיטתם, כי במידה כזו או אחרת המערכת של אתר BOX כוללת שורה של חלקים שהועתקו ממערכת המבקשים. בנוסף, לשיטת המומחה מטעמם, הקוד הסמוי נדרש לא על-מנת לקבוע האם בוצעה העתקה, אלא על-מנת לקבוע את היקפה. אף אם תבוצע פעולה דרסטית של מחיקת קוד האתר או שינויו, היא אינה צפויה לסכל את ניהול ההליך. המבקשים לא הביאו ראיות כי קיים חשש ממשי שהקוד הסמוי יושמד או ישונה ונראה כי עובדת היותו של אתר BOX כלי שירות הנגיש לציבור הרחב באינטרנט, מקהה במידת מה את החשש שעם היוודע עניין הגשת הבקשה למתן סעד זמני ועד לדיון במעמד הצדדים תבוצענה פעולות למחיקת הקוד של האתר "בלחיצת כפתור".