(פסק-דין, שלום נצרת, השופט יוסף סוהיל): תביעה כספית שעניינה בהשבת כספים שהרוויחו הנתבעים, לפי הנטען שלא כדין, "על גבם" של התובעים (העוסקים בתחום המדידות) ובשל שימוש לא הוגן בתוכנות, מחשבים ועובדי התובעים. נטען כי הנתבעים יצרו קשר עסקי עם שניים מעובדי התובעת 3 ואלו סיפקו לנתבעים שירותי מדידה בהיקפים גדולים, תוך שימוש במחשבי התובעים ובתוכנות המתקדמות שברשותם. התביעה היא להשבת שווי כספי הזכייה, בהתבסס על חוק עוולות מסחריות וחוק עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעים טענו, בין היתר, כי העובדים לא נתבקשו על-ידם לבצע את עבודות המדידה המשרדיות עבורם באמצעות מחשבי התובעים.

נפסק - דין טענות השיהוי וההתיישנות שהעלו הנתבעים להידחות. תקופת ההתיישנות החלה ביום גילוי העובדות המהוות את עילת התובענה ולא ניתו לומר כי התובעים יכלו, בזהירות סבירה, לגלות את מעשי הנתבעים קודם לכן. גם דין הטענה להשתק פלוגתא להידחות. בהליך בין התובעים לבין העובדים בביה"ד לעבודה עמדה להכרעה השאלה: האם ביצעו העובדים עבודות פרטיות אסורות במשרדי התובעים ו/או תוך שימוש בציוד ובתוכנות שבבעלותם. נקבע שם כי התובעים התירו לעובדים לבצע עבודות מהמשרד, אך אלה היו בהיקף קטן, לקרובי משפחה בלבד ובאישור ספציפי. אין התובעים מושתקים לטעון עתה כי לא אישרו לעובדים ביצוע עבודות בהיקף העצום עבור הנתבעים כאן.

מהראיות והעדויות עולה כי לנתבעים הייתה ידיעה ברורה באשר למעשי העובדים, עת ניצלו את משאבי התובעים שלא כדין ובפרט כי העבודות בוצעו במחשבי התובעים. הנתבעים עשו במשאבי התובעים כבשלהם, על-ידי שלוחיהם, וניצלו את משאבי התובעים באופן ציני, תוך התעלמות מעקרונות האתיקה המקצועית והתחרות ההוגנת, במטרה להפיק רווחים ללא השקעת משאבים. מקובלות מסקנות חוו"ד המומחה מטעם התובעים, שקבע כי נעשה שימוש בתוכנה ובמחשבי התובעים, לשימוש הנתבעים, כאשר השימוש שנעשה חריג בהיקפו, נעשה במשך שנים וכלל מאות קבצים ושרטוטים. העבודות בוצעו בפועל במחשבי התובעים ולא נשמרו בהם לצורך גיבוי בלבד.

ההנאה שהפיקו הנתבעים מזכה את התובעים בפיצוי לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. בנסיבות המקרה ברור כי השבה בעין אינה אפשרית וכי נותרה האפשרות של תשלום שווי הזכייה. הנתבעים פעלו באמצעות שלוחיהם, שסיפקו להם תוכניות מדידה, שבוצעו במערכות המותקנות במחשבי התובעים ללא הסכמתם וידיעתם. התובעים השקיעו כספים רבים בקניית התוכנות המתאימות והקמת המערכות הנדרשות לצרכי עבודתם. הנתבעים ניצלו את משאבי התובעים, אם על-ידי קבלת שירותי העובדים על חשבון שעות עבודתם אצל התובעים ואם על-ידי שימוש חינם במערכות המחשב והתוכנות של התובעים, תוך הפקת רווחים נכבדים מניצול זה.

לאחר ניתוח היקף העבודות שנעשו שלא כדין והשווי הכספי, קבע ביהמ"ש כי בגין עבודות ושרטוטים שבוצעו במחשבי ותוכנות התובעים על-ידי העובדים, עבור הנתבעים, ישלמו הנתבעים לתובעים את מלוא סכום התביעה בסך 500,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח והוצאות משפט של 20,000 ש"ח.