ת"א 60240-05-12 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ ואח' נ' כל אל-ערב בע"מ ואח'

(פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט ד"ר עדי זרנקין): התובעת 1 (אקו"ם) היא תאגיד הפועל לניהול ואכיפת זכויות היוצרים של חבריו (מלחינים, תמלילנים ועוד) והיא אף קשורה ב"הסכמי הדדיות" עם תאגידים זרים לניהול משותף של זכויות יוצרים, שמכוחם היא מנהלת בישראל את זכויות היוצרים המנוהלות על-ידי אותם גופים זרים. התובעת 2 (SACEM) היא אגודה הרשומה בצרפת ועוסקת בניהול ואכיפת זכויות היוצרים של חבריה. התובעות קשורות ביניהן ב"חוזה הדדיות", מכוחו מנהלת אקו"ם בישראל וכן אוכפת את זכויות היוצרים המנוהלות על-ידי SACEM. הנתבעת 1 עוסקת בהוצאה לאור ומפעילה את האינטרנט alarab.net. הנתבעים 2-3 הם מנהלי הנתבעת 1. אקו"ם טענה כי הנתבעים מעתיקים יצירות מוסיקליות מוגנות ועושים בהן שימוש מסחרי ולא מורשה באמצעות האתר, ללא תשלום תמלוגים. עניין התביעה ב-20 יצירות שנטען כי התובעות הן בעלי הזכויות בהן. נפסק - האם הצליחו התובעות להוכיח כי הן בעלות הזכויות ביצירות נשוא התביעה? התובעות הסתפקו בהצגת תדפיס פרטי היצירות מאתרי אקו"ם ו-SACEM. אין לומר כי הימנעותן של התובעות מצירוף עותקים מתורגמים כדין של כתבי העברת זכויות היוצרים ממחברי היצירות ל-SACEM (הוצג הנוסח בצרפתית בלבד), די בה, כשלעצמה, על-מנת להכשיל את התביעה. אגודות דוגמת SACEM הוקמו על-מנת להגן על זכויותיהם של יוצרים ביצירות מוסיקליות והן הוכרו במשפט האירופי כבעלי זכויות היוצרים ביצירות הללו, על-מנת לאפשר הגנה יעילה מול מפרי זכויות. עצם הרישום של יצירה במאגר היצירות המוגנות די בו כדי להוכיח, לכאורה, כי SACEM הינה בעלת הזכויות ביצירות שהועברו אליה. בהתאם להסכם בין SACEM לאקו"ם, אקו"ם מוסמכת לאכוף את זכויות היוצרים של חברי SACEM ומכוח הסכם זה, אקו"ם מעניקה רישיונות ביחס לזכויות המוגנות.

שעה שיצירה מופיעה במאגר אקו"ם ושעה שיוצר היצירה והיצירה עצמה מצויים במאגרי SACEM, נראה כי עומדת להן החזקה, לכאורה, כי הבעלות בזכויות ביצירות הללו עברה אליהן וחזקה זו ניתנת לסתירה על-ידי כל מי שטוען כי למרות הרישום במאגר, הזכויות ביצירה כלשהי הוחרגו מן ההעברה ל-SACEM. טענת אקו"ם אף נבדקה מול מאגר CISAC. טענת הנתבעים כי לפחות חלק מזכויות היוצרים נשוא התביעה אינן בבעלות התובעות, אלא בבעלות חברת הפקה מצרית, לא הוכחה. אף טענתם הנוספת של הנתבעים לפיה יש להם הרשאה להשמיע את היצירות או כי שילמו תמלוגים עבור השימוש ביצירות, נטענה כטענת סרק ללא כל גיבוי. הטענה כי התובעות נוהגות איפה ואיפה ואינן מגישות תביעות כנגד אתרי אינטרנט אחרים הפועלים בארץ ועושים שימוש ביצירות נשוא התביעה, אין בה כדי לשמש הגנה בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים. הנתבעת 1 הפרת את זכויות היוצרים של התובעות ביצירות נשוא התביעה, בעת שהשמיעה, ללא רשות, את היצירות הללו באתר האינטרנט. משכך, קמה זכותן של התובעות לקבלת צו מניעה קבוע נגד הנתבעים, מלעשות שימוש ביצירות וכן לקבלת פיצוי כספי. אין להשית אחריות על הנתבעים 2-3, שכן לא הוכחה מידת מעורבותם. ניתן צו המניעה הקבוע כאמור נגד הנתבעת 1. ביחס לגובה הפיצוי, בין אם ניתן לראות בהפרות כמסכת אחת של מעשים, ולפיכך לראותן כהפרה אחת, ובין אם לאו, אין מקום למצות עם הנתבעת את כל חומרת הדין. הנתבעת תפצה את התובעות ב-75,000 ש"ח. כל צד ישא בהוצאותיו.