ע"א 438/14 פלוני ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול)

(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט א' רובינשטיין): בקשה לצו איסור פרסום באשר לשמות המערערים, בגדר תובענה לפיצויים על נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המערער 1 הוא נפגע בתאונה והמערערים 2-3 הם הוריו. נטען כי פרסום מצבו הרפואי של המערער בתחום הפיסי והנפשי מהווה פגיעה בזכותו לפרטיות ולסודיות רפואית, העלולה ליפול קורבן לחשיפה באינטרנט. המשיב טען כי אין עילה לאיסור פרסום, שכן בכל תביעה לנזקי גוף נחשף מצבו הרפואי של התובע וכי עקרון פומביות הדיון הוא ערך חוקתי בסיסי. המערערים הפנו את ביהמ"ש להחלטה בעניין רע"א 482/13. נפסק - הפרטיות מוגנת בישראל מכבר בחוק הגנת הפרטיות ונתעלתה למעלת זכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כאמור בהחלטה אליה הפנו המערערים, עקרון פומביות הדיון הוא אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו. ביהמ"ש מצטרף להחלטתו של השופט זילברטל ברע"א 482/13, אשר מנה נכוחה את הטעמים לפומביות הדיון, אך גם את הכרעת המחוקק בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט לאיזון בין צורך הפומביות לזכות החוקתית לפרטיות, קרי, איסור פרסום מקום שהפגיעה בזכות לפרטיות "חמורה". עוד נמנו בהחלטה אמות מידה אפשריות לבחינת מידת הפגיעה בעקרון הפומביות על-ידי אי פרסום והוכרע כי מידע אודות מצבו הבריאותי של אדם הוא היבט מובהק ומרכזי של צנעת חייו. כיום, כאשר בהקלדה נוחה במאמץ מינימלי ניתן להגיע לפסיקה כולה, מתעצמת הפגיעה הפוטנציאלית במי שפרטי בריאותם נחשפים. בעולם וירטואלי עשיר יש להלכה אפשרות לתעד בצילום ובהקלטה מכשיר טלפוני נייד, ולוא גם באיסור שלא כדין, גם את הנעשה באולם בית המשפט. קיים פוטנציאל של פגיעת יתר, פגיעה חמורה, בבעלי דין המבקשים לשמור על פרטיות מצבם הרפואי. ניתן ואף ראוי לפרש את הדיבור "פגיעה חמורה" באורח הנוטה לעבר כיבוד הפרטיות. בפרסום הפרשה עצמה ללא השם המלא, כפלוני (רצוי) או בראשי תיבות, די ככלל להבטיח את זכויות הציבור לדעת ואת הפומביות. אי הנוחות ביחס לאזכור הלכות שיפוטיות אינה יכולה להיות שקולה כנגד הפגיעה החמורה בפרטיות. הבקשה התקבלה.