(החלטה, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הפוסקת ז'קלין ברכה): בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר: "TAXI-NET מו-נט" (מעוצב), עבור שירותי אספקת גישה לאינטרנט במוניות (סימן המבקש 1); ו-"TAXINET" (מעוצב), עבור תוכנה לניהול הזמנות ונסיעות ברשת האינטרנט (סימן המבקש 2). המבקש 1 הוא נהג מונית, המספק שירותי אינטרנט אלחוטי ללקוחותיו במהלך הנסיעה ואשר את שירותיו ניתן להזמין באתר taxi-net.co.il. המבקש 2 גם הוא נהג מונית, המספק שירותי הסעה באמצעות האתר taxinet.co.il. נפסק - סעיף 29 לפקודת סימני המסחר, העוסק בבקשות מתחרות, קובע שלושה מבחנים המסייעים לבכר סימן אחד על פני רעהו במסגרת הליכי תחרות: מועד הגשת בקשות הרישום, מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש ותום הלב של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו. המבקש 1 הגיש את בקשתו 9 חודשים לפני המבקש 2. באופן רגיל, מועד הגשת הבקשות הינו המבחן שחשיבותו היא הפחותה ביותר מבין השלושה. עם זאת, 9 חודשים הם פרק זמן משמעותי שאין להתעלם ממנו. לפי מבחן זה, ידו של המבקש 1 על העליונה. ביחס להיקף ומשך השימוש בסימן: לא הוצגה ראיה המאמתת את התחלת שימושו העסקי של המבקש 2 בסימן בדצמבר 2009. אין לראות ברכישת שם המתחם כאינדיקציה לשימוש בסימן במועד מוקדם יותר ובמיוחד כאשר אף מיתר הראיות שהובאו לא הוברר מתי החל לפעול אתר המבקש 2. המבקש 2 החל לעשות שימוש בסימן המבוקש בחודשים מרץ-אפריל 2011. מן הראיות שהובאו עולה כי המבקש 1 עשה שימוש בסימן המבוקש החל מן המחצית השנייה של 2010. הצדדים לא הביאו ראיות מהן ניתן ללמוד את היקף השימוש בסימן או כי זה היה משמעותי. לא ניתן לבכר צד אחד על פני האחר ביחס למבחן זה. תום הלב בבחירת הסימן: מהראיות עולה כי שני הצדדים פעולו בתום-לב בבחירת סימניהם וכי עשו כן מבלי שידעו האחד על פעילות רעהו. אין מניעה כי שני הסימנים יירשמו במקביל. מדובר בשני סימנים מעוצבים, כאשר הרכיב המשותף לסימנים הינו מתאר ביחס לשירותים ולא ניתן להקנות בו בלעדיות לגורם כלשהו. השירותים שמספקים המבקשים שונים. אומנם שניהם עוסקים בתחום ההסעות, אך הסימנים משמשים אותם לשירותים שונים. המבקש 1 עוסק באספקת שירותי אינטרנט במונית ואילו המבקש 2 עוסק בשירותי הסעות המוזמנים באמצעות האינטרנט. שני הסימנים קובלו לרישום.