ת"א 9864-07-08 דורנט (1991) ישראל בע"מ (בפירוק) נ' אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ

(פסק-דין, שלום פ"ת, השופט נחום שטרנליכט): התובעת היא בעלת אתר אינטרנט בתחום ההשכרה והליסינג של כלי רכב. לטענתה, הנתבעת העתיקה את האתר שבבעלותה, הן מבחינת המלל והן מבחינת מאפייניו היחודיים (לרבות טעויות ושגיאות) ובין היתר 15 דפים או חלקי דפים מאתרה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מדובר בתביעה קנטרנית, שכל מטרתה להוציא כספים שלא כדין מהנתבעת ולנסות ולהגביל תחרות לגיטימית. הדיון בהליך הועבר מביהמ"ש המחוזי מרכז לביהמ"ש השלום, על-מנת שידון בדרישה לסעד כספי, לאחר שאתר הנתבעת הוסר מרשת האינטרנט. נפסק - 
  • הנתבעת הוכיחה קיומו של דמיון רב, עד כדי זהות מוחלטת, בחלק מעמודי אתר הנתבעת, המביאה למסקנה כי מדובר בהעתקה. התובעת הוכיחה זאת ביחס לשלושה חלקים של אתר הנתבעת: 1. עמוד הבית; 2. בחר רכב והתאם לך עסקה; 3. שימוש במערכת.
  • טענת הנתבעת, לפיה לא הוכח כי אתר התובעת מצוי בבעלותה, נטענה באופן סתמי, ללא שהובאה ראשית ראיה לכך שהתובעת איננה בעלת זכויות היוצרים ביחס לאמור באתר התובעת. שמה המסחרי של התובעת מופיע בעמודים רבים באתרה, באופן הנראה כציון שמה של בעלת האתר והיוצרת שלו. ממילא קמה החזקה הקבועה בסעיף 64(1) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.
  • גם תוכנו של אתר אינטרנט הוא "יצירה" מסוג "יצירה ספרותית", המוגנת לפי החוק. תוכן אתר נכנס הן תחת החלופה של יצירה המבוטאת בכתב והן תחת החלופה של תוכנת מחשב. על-מנת לבסס הגנת זכויות יוצרים על יצירה, לרבות אתר אינטרנט, על התובעת לעמוד בתנאי דרישת המקוריות. מדובר בדרישת סף, שפורשה בהרחבה, כך שכל שיש להוכיח היא דרישה מינימאלית של השקעה ויצירתיות, בכפוף לעמידה במבחן המקור.
  • התובעת קיימה את מבחני דרישת המקוריות ולפיכך האתר נהנה מהגנת זכויות היוצרים. מדובר באתר המכיל פרטים רבים (תמונות, הנחיות למשתמש, מנועי חיפוש וכו'), כאשר קיומם של אלו עונה בוודאי על מבחן ההשקעה. האתר אף עומד בדרישת היצירתיות. מדובר ביצירתיות של ממש, הבאה לידי ביטוי בפיתוח אתר שלם ומורכב. האתר פותח על-ידי התובעת ועובדיה ודי בכך כדי להוכיח עמידת התובעת במבחן המקור. 
  • הנתבעת טענה כי האתר אינו מוגן בזכויות יוצרים, מהטעם שהוא עושה שימוש בביטויים השגורים בכל אתר עסקי ובפרט באתרים בענף הליסינג והשכרת הרכב. דין הטענה להידחות ביחס לחלקים באתר התובעת בהם ישנו ניסוח ייחודי וסידור ייחודי של הפריטים השונים. באשר ליתר חלקי האתר, בהם ייתכן ולא נמצאה ייחודיות, אכן ראויה הטענה להתקבל, אלא שהתביעה ביחס לאותם חלקים נדחתה ממילא.
  • הנתבעת טענה עוד כי האתר לא ייהנה מהגנת החוק מהטעם הפונקציונאלי, שכן מדובר באתרים באותו תחום, הדומים אחד למשנהו, שכן אין דרכים מגוונות להציג את המידע והפרטים המתפרסמים. אין לקבל טענה זו. כאשר מדובר באתר המכיל פרטים רבים, נראה כי התובעת עמדה בתנאי מבחן הבחירה. בוודאי שלא ניתן לדבר על אפשרות יחידה להצגת הדברים, כאשר מדובר בטקסטים ארוכים ומורכבים, המנוסחים בניסוח חופשי. אתרי אינטרנט, הגם שהם מפרסמים דברים דומים ונוגעים בעולם תוכן דומה, יכולים להיות מוצגים בדרכים שונות בתכלית.
  • יש לבחון האם ההעתקה שביצעה הנתבעת מהווה העתקה של חלק ניכר מאתר התובעת. הבחינה של שאלה זו היא מהותית ולא כמותית. נוכח השוואת אתרי הצדדים, התרשם ביהמ"ש כי ההעתקות שביצעה הנתבעת עולות כדי העתקת חלק ניכר מתוך החלקים האיכותיים והיצירתיים באתר התובעת. אתר התובעת היה נגיש ברשת האינטרנט ופתוח בפני כל דיכפין. קיומה של ההעתקה עולה מהדמיון והזהות בחלקים רבים של שני האתרים.
  • התובעת עתרה לפיצוי סטטוטורי בסך 100,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, בגין כל אחת מההפרות הנטענות. נקבע כי הנתבעת ביצעה 3 העתקות מאתר התובעת. יש לראות בשלוש ההפרות כמסכת עובדתית אחת. מדובר באתר אינטרנט אחד, המהווה יצירה אחת. ההעתקה עצמה בוצעה פעם אחת ועל-כן אין לראות בכך משום 3 הפרות נפרדות. שלוש ההעתקות מהוות חלקים מאותה יצירה ופורסמו בבת אחת במקום אחד - אתר הנתבעת. יש לראות בהפרות אלו כהפרה אחת המזכה בפיצוי סטטוטורי אחד.
  • מדובר בהפרה משמעותית, אך מאידך לא הוכחה הפרה ארוכת טווח. התובעת לא הצביעה על נזק ממון כלשהו שנגרם לה בעטיה של ההעתקה. יש להעמיד את גובה הפיצוי על סך של 50,000 ש"ח. יש לדחות את טענת התובעת בדבר התעשרות שלא כדין.