ת"א 28812-05-11 ביידר נ' אופטיקה הלפרין בע"מ ואח'

(פסק-דין, שלום הרצליה, השופטת לימור רייך): תביעה כספית בעילה של פגיעה בפרטיות. התובע, רו"ח במקצועו, הועסק כסמנכ"ל כספים בנתבעת 1 (רשת אופטיקה) במשך כשנה וחצי, עד לפיטוריו. הנתבע 2 הוא סמנכ"ל תפעול ומשאבי אנוש בנתבעת 1 והנתבע 3 הוא מנכ"ל החברה. עילת התביעה היא מעקב אחר תנועות התובע באמצעות שירות מעקב שהותקן בטלפון הנייד שלו, פרקטיקה שהתובע טוען כי מעולם לא ידע עליה או הסכים לה. הנתבעים טענו, בין היתר, כי התובע היה מודע למעקב. 

נפסק: אין מחלוקת ביחס לכך שהתובע אינו חתום על מסמך לפיו ניתנה הסכמתו מראש לביצוע הליך "המעקב" באמצעות מכשיר הטלפון וכי במסגרת העסקתו, חתמו הצדדים על הסכם שערך התובע ובין יתר תנאי ההעסקה הוסכם כי התובע יישאר עם קו הטלפון שלו וזה יועבר לבעלות הנתבעת שתישא במימון הוצאות השימוש בקו. עוד אין מחלוקת שהנתבעים לא יידעו את התובע מראש אודות חיבורו למערכת שמטרתה לעקוב אחר מיקומו, ממילא לא באשר להיקף שעות המעקב ומטרותיו וכן, לא נתבקשה הסכמת התובע, לא מראש ולא בדיעבד לביצוע המעקב אחריו.

כל המנהלים בדרג בכיר, כדוגמת התובע, העובדים בחברה, חתומים על אותו נספח הסכמה להתקנת המערכת כלפיהם, כמו גם על הסכם העסקה "אחיד" שנוסח על ידי החברה, למעט התובע שחתום על הסכם העסקה שנוסח על ידי מי מטעמו. נקודת המוצא היא כי למעסיקים יש אינטרס במעקב ורשות מסוימת מכוח זכות הקניין שלהם וזכות היתר שלהם בהפעלת אמצעים כאלה, בעוד שלעובדים אינטרסים שלא להיות חשופים למעקב, אינטרסים הנובעים מצרכים שונים אשר הזכות לפרטיות משמשת להם גג משפטי.

כל פרט מידע אחר שנאסף, גם אם בהסכמה, צריך לעבור את מסננת העיקרון של צמידות המטרה ואת העיקרון של התכלית הראויה. הודעה לבדה איננה מספיקה לצורך הסכמה. יש לוודא כי היא הסכמת אמת, יש לוודא כי העובד ידע מהו המעקב שננקט, הבין אותו והסכים לכך מתוך הבנת משמעויות המעקב בנוגע לעבודתו השוטפת בעבודה היום יומית ובנוגע להחלטות שעשוי המעסיק לקבל בעניינו בעתיד על סמך המידע שייאסף ככל שנאסף.

אמצעי מעקב צריך להיות מותאם למטרה הקונקרטית וזו צריכה להיות מטרה לגיטימית. כל עוד אין הדבר מפריע למימוש המטרה, יש להודיע לעובד על השימוש באמצעי. במקרה כזה כאשר המטרה היא לגיטימית עבור המעביד ולצורך הגשמתה נעשה שימוש במערכת שמוסרת מידע טכני גרידא, שלא נשמר בשום מקום וממילא משולל כל תוכן ענייני, הרי שבהכרח עוצמת הפגיעה בפרטיות, בשים לב לכך שכל מידע/ תוכן לא נחשף, היא מינורית ודי לצורך כך במסירת מידע לעובד מראש, כחלק מהתנאים לקבלת העובד לעבודה ובאופן חד צדדי, להבדיל מקבלת הסכמה.

עסקינן במעקב נקודתי מתוחם בזמן והיקף, לצורך השגת מטרה לגיטימית של המעסיק, במקרה שבו מדובר בחברה גדולה המתפרסת על פני סניפים רבים בארץ ואשר התובע, כמנהל בכיר, בין יתר תפקידיו היה אמון על ביקורים, בהתאם לצורך, באותם סניפים לצורך בקרה על דרך התנהלותם הכספית, מבלי שהיה במעקב זה כדי לפגוע בפרטיות התובע באופן שאינו מידתי והפגיעה הינה "נסבלת" לצורך מטרה לגיטימית שאיננה מזכה את התובע בקבלת פיצוי מכוח החוק. התביעה נדחתה.