(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת חנה ינון): התובעת היא תושבת העיר חולון, הסובלת מנכות בשיעור של 100%. הנתבעת מתגוררת בשכנות לתובעת. עניין התביעה בדרישה לתשלום פיצוי בגין טענה להוצאת דיבה שמקורה בפרסומים שביצעה הנתבעת בעמוד הפייסבוק של התובעת, בעמוד הפייסבוק של הנתבעת ובדף הפייסבוק של עמותת "תשעה הבניינים בחולון", בה חברות השתיים ורבים משכניהן. הנתבעת טענה כי דבריה אינם מהווים לשון הרע או פגיעה בפרטיות התובעת וכי מדובר בדברי ביקורת אישית של הנתבעת, הזוכים להגנות חוק איסור לשון הרע. נפסק - פרסומי הנתבעת מהווים דברי לשון הרע כנגד התובעת, שכן הנתבעת מייחסת לתובעת מעשים שליליים ומציגה אותה כמי שמתחזה לנכה, תאבת בצע, סחטנית ואלימה מילולית וכמי שלא עשתה דבר על-מנת להשתקם. לפי ההלכה הפסוקה, הדברים שפרסמה הנתבעת מהווים בעיני "האדם הסביר" דברי לשון הרע, באשר הם באים לבייש, לבזות ולהשפיל את התובעת כאדם וכתובעת פוטנציאלית בפני המוסד לביטוח לאומי. התובעת אינה דמות ציבורית ולכן לא עומדת לנתבעת הגנת "הבעת דעה" באשר לפרסומיה, אלא מדובר במסר אינפורמטיבי שלילי אודות מעשי התובעת. לא הוכח כי תוכן הפרסום מהווה אמת ולכן הפרסום אינו חוסה תחת הגנת סעיף 14 לחוק. לא הוכח כי התובעת סבלה הפסד כספי בעקבות הפרסום או כי חבריה ומכריה ניתקו עימה קשר וכי האמינו לתוכן הפרסומים. עם זאת, אין להתעלם ממצבה הרפואי של התובעת, אשר פרסום הדברים בוודאי לא הועיל לה והשפיע לרעה על חוסנה ועל תחושת היציבות שלה. הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 30,000 ש"ח וכן תשלם לה הוצאות בסך 12,500 ש"ח.