ת"פ 40219-05-11 מדינת ישראל נ' זילברשץ

(החלטה, שלום אילת, השופטת שוש שטרית): במסגרת טיעוניה לעונש ביקשה המאשימה להגיש דיסק תמונות וסרטי תועבה שנתפסו במחשב הנאשם וכן מספר תמונות מודפסות. ב"כ הנאשם התנגד לכך וטען, בין היתר, כי אלו לא נמסרו ולא הועתקו על-ידו בניגוד לחוק סדר הדין הפלילי. נפסק - יש לדחות את טענות הסנגור ולאפשר הבאת הראיות מטעם המאשימה. המאשימה לא הפתיעה את הנאשם וב"כ בראיות חדשות. הסנגור עיין בתיק החקירה הכולל קבצים שלמים, תמונות וסרטונים שנמצאו במחשב הנאשם. טענת המאשימה כי אלה לא ניתנים להעתקה, אלא לעיון בלבד, יש לה אחיזה. כשמדובר באינטרס של הגנה על קטינים ואי הפצת חומר תועבה, הזכות להעתקה נסוגה ודי בעיון שביצע ב"כ הנאשם. הנאשם הודה בכתב האישום המייחס לו הורדת מאות תמונות ועשרות סרטוני תועבה בהם מצולמים קטינים, שמירתם והחזקתם במחשבו האישי, כשהודאתו באה לאחר תיקון כתב האישום ולאחר שב"כ ביצע את העיון הנ"ל. מכאן, שהטענה כי לא נבחנה שרשרת ההעתקה של הסרטונים והתמונות מוטב שלא הייתה נטענת.