(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת מי-טל אל-עד קרביס): הנתבעת עוסקת במכירת קופונים באמצעות משלוח פרסומות ללקוחותיה. התובע טען כי פנה לנתבעת מספר פעמים על-מנת להסיר את שמו מרשימת התפוצה, אך המשיך לקבל פרסומות מהנתבעת ולכן עתר לפיצוי בסך 1,000 ש"ח לכל הודעה שנשלחה אליו, לטענתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע לא ביקש את ההסרה באמצעות כפתור ייעודי המופיע בכל דיוור פרסומי ואף לא השיב לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחו הדיוורים. לטענתה, פניית התובע נעשתה לשירות הלקוחות הכללי שלה וזו טופלה במסלול הרגיל של מענה לפניות לקוחות. לטענתה, פעלה באופן ראוי וסביר וכי משך הטיפול ארך ימים ספורים, שלאחריו הוסר התובע מרשימת התפוצה. נפסק - דין התביעה להידחות. התובע לא הרים את הנטל להוכיח את פנייתו לתובעת בתאריכים 13.1.2013 ו- 11.1.2013. הנתבעת הודתה כי קיבלה את פנייתו של התובע לשירות הלקוחות שלה ביום 15.1.2013, אולם היא טופלה למחרת, כאשר במקביל התובע הסיר עצמו מרשימת התפוצה באמצעות כפתור "הסרה" ואכן הפסיק לקבל הודעות ממועד זה. לתובע הייתה אפשרות קלה ופשוטה להסיר את שמו מרשימת התפוצה באופן מיידי, ככל שהיה לוחץ על הלחצן בתחתית הודעת הפרסומת. אולם, התובע ביכר להתכתב עם שירות הלקוחות של הנתבעת. הוראות חוק התקשורת אינן שוללות פנייה מעין זו, אולם ההסרה מרשימת התפוצה בדרך זו עשויה לקחת יותר זמן. שמו של התובע הוסר תוך יומיים לכל היותר וזהו זמן סביר לטיפול בבקשה. אין להלקות את הנתבעת רק משום שלא עשתה כן מיד לאחר קבלת הפנייה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 700 ש"ח.