(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט גיא הימן): התובע צילם תמונה של מדריכת כושר, לשם פרסומו של מועדון כושר באתר האינטרנט של המועדון ובעמוד הפייסבוק שלו. הנתבע 1 הוריד את התמונה מהרשת והציג אותה בדף הפייסבוק שלו, המשמש לשיווק מוצרי ספורט של הנתבעת 2. התובע טען לפגיעה בזכויות היוצרים שלו ובזכויותיו המוסריות. הנתבע לא חלק על זכות התובע ביצירה וטען כי השימוש בתמונה נעשה בתום-לב. נפסק - הנתבעת 2 לא התגוננה. ניתן להסתפק בטענת הנתבע שהוא האחראי להפרה. אין חולק כי פעולת הנתבע לא הייתה על דעת התובע והוא לא הרשה לעשותה. הנתבע לא עשה "share" לתמונה, אלא הוא העתיקה והציגה מחדש. על התמונה צוין מפורשות כיתוב המצהיר על קיומה של זכות מוגנת ביצירה. לא נפגעה זכותו המוסרית של התובע, הואיל ובכל הנוגע לשימוש בתמונה, די בכיתוב שהוזכר ולתובע ניתן קרדיט מספק. יש לקיים יחס מידתי בין שיעור הפיצוי לבין חומרתה של ההתנהגות המפרה. אף כי במסלול הפיצוי הסטטוטורי מופטר התובע מהוכחת נזק, הגנה טובה תעמוד למפר אם יראה כי הנזק שנגרם הוא מועט או שאינו קיים כלל. במקרה זה ההפרה, אף שאין להתעלם ממנה, לא הייתה חמורה. אין מדובר בפגיעה עמוקה. התמונה הוצגה למשך 5 ימים, לקהל מצומצם למדי של צופי עמוד הנתבע. מייד עם פניית התובע, הסיר הנתבע את התמונה. לא נעשה בתמונה שימוש ישיר לפרסום מוצרים ושיווקם. הנתבע יפצה את התובע ב-750 ש"ח בגין ההפרה והטרחה וההוצאות שנגרמו לו בהגשת התביעה.