ת"ק 50072-02-13 דרור דשא נ' על השולחן מרכז גסטרונומי בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשם אפרים צ'יזיק): התובע נרשם בשנת 2008 לקבלת ניוזלטר באתר הנתבעת והסכים לקבל הודעות הכוללות מידע פרסומי. בעת שנרשם, מסר התובע שם בדוי וכתובת לא נכונה. בשנת 2012, החליט התובע שאינו מעוניין עוד בקבלת הדיוורים, אולם לא הצליח להסיר עצמו מרשימת התפוצה, שכן לא זכר את כתובת הדוא"ל והסיסמה שמסר. הואיל ולא הצליח להתנתק, שלח התובע מכתב בדוא"ל לכתובת השרת ממנו נשלחו הניוזלטרים (כתובת שאינה של הנתבעת). החל ממועד הניסיונות הללו ועד להגשת התביעה קיבל התובע 22 "דברי פרסומת". נפסק - דין התביעה להידחות. הסיפא של ס' 30א(ד) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, קובעת את זכות הנמען להתנתק מרשימת דיוור וכיצד למסור הודעת סירוב ("בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען"). במקרה זה, בחר הנמען שלא למסור את ההודעה בכתב, אלא באמצעות רשת האינטרנט. הנתבעת מסרה דרך אפשרית למשלוח הודעת סירוב, שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין. העובדה כי נדרשת הזנת הסיסמה עמה נרשם התובע לצורך קבלת המידע הפרסומי, אינה דרך מורכבת, קשה או מיוחדת. כשם שנדרש הנמען להזין סיסמה כתנאי לקבלת דבר דואר פרסומי, הרי שסביר כי אותה סיסמה תידרש לצורך הסרתו מרשימת הדיוור. מדובר בזהירות ראויה על מנת שצד ג' שאינו התובע לא יפנה וישנה את פרטיו האישיים או את תחומי העניין שלו. קיומה של אפשרות לשחזור הסיסמה מבהירה כי אין מדובר בפעולה מיוחדת, קשה או מורכבת ולמעשה מדובר בדרך לפישוט האפשרות לשלוח הודעת סירוב. לא ברור מדוע התובע לא בחר לשחזר את הסיסמה, כאשר מדובר בפעולה פשוטה מאין כמוה. באותו דף אינטרנט אף נכללה האפשרות ליצירת קשר עם הנתבעת וזו עונה על דרישת החוק ל"כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב". התובע לא עשה ניסיון אמיתי ומלא של משלוח הודעת הסירוב, לא בדרך של שחזור סיסמה, לא בדרך של "צור קשר" ולא באמצעות משלוח הודעה באמצעות אתר האינטרנט דרכו נרשם לקבלת השירות. הנתבעת לא הפרה את הוראות החוק. מי שנרשם בשם בדוי אינו מעניק בידי המפרסם את הכלים להסירו כשיתבקש ונתון זה לבדו מצדיק הימנעות מפסיקת פיצוי לפי החוק.