ת"פ 31579-11-11 מדינת ישראל נ' עזרא

(הכרעת-דין, שלום ירושלים, השופטת חנה מרים לומפ): כתב האישום ייחס לנאשם עבירות הקשורות בהימורים. הנאשם נהג להמר ברשת ולצורך כך המיר כסף לכסף וירטואלי, באמצעותו היה מהמר. אישום 1 - החזקת וניהול מאגר מידע בניגוד לסעיף 8(א) לחוק הגנת הפרטיות. הנאשם פרסם הודעות בפורומים של האקרים וביקש לקבל פרטי חשבונות בנק וכרטיסי חיוב. בעקבות הפרסום, קיבל באמצעות האינטרנט מספר רב של פרטי כרטיסי חיוב מחו"ל והחזיק מאגר מידע הכולל נתונים רבים; אישום 2 - קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם רכש מאתר ההימורים "סטאן ג'יימס" זיטונים וירטואליים להימור באתר וביצע את התשלום באמצעות פרטי כרטיסי החיוב שבמאגר המידע, תוך יצירת מצג כי הוא מחזיק בכרטיסים כדין; אישום 3 - ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם ניסה לרכוש טפסי טוטו או ווינר מהאתר liga.co.il, תוך שימוש בפרטי שני כרטיסי חיוב מהמאגר שהחזיק; אישום 4 - חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (ס' 5 לחוק המחשבים) ונשיאה ונטילה של דבר הניתן להיגנב בלי הסכמת בעליו. הנאשם פרסם הודעה בפורום האקרים, בה ביקש לקבל פרטי חשבונות בנק של ישראלים. בעקבות ההודעה, קיבל הנאשם ב- ICQ פרטי 4-5 חשבונות בנק. הנאשם העביר מחשבון מסוים סך של 3,000 ש"ח לחשבון צד שלישי, בתמורה להעברת כסף וירטואלי ($758) לצורך ההימורים. הנאשם הודה במרבית עובדות כתב האישום והמחלוקת היא בעיקר באילו עבירות יש להרשיע את הנאשם. נפסק -
  • אישום 1 - ניהול מאגר מידע ושימוש בו - הנאשם לא חולק על כך שהחזיק במאגר, אלא שלשיטתו החזיק במאגר לצרכיו האישיים ומשכך לא חלה עליו חובת רישום. השאלה היא האם קובץ הנתונים שהחזיק הנאשם היה למטרה עסקית או אישית. דברי הנאשם מלמדים כי מטרת המאגר הייתה קבלת כספים מפרטי כרטיסי האשראי שהחזיק ואף כי במידה ויפיק רווחים מפרטי האשראי, יחלוק אותם עם האדם שהעביר לו את הנתונים. די בכך ללמד כי הנאשם ניהל מאגר מידע שלא לשימושו האישי ועל כן חלה עליו חובה לרשמו.
  • הנאשם הודה כי נהג להמר באתרים שונים ולצורך כך המיר כספים לכסף וירטואלי. לצורך ההימורים, נזקק הנאשם לא פעם לפרטי חשבון בנק ולשם כך החזיק את מאגר המידע. ניתן ללמוד על מטרת הקמת המאגר מיתר האישומים. בנוסף, אין לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי תכלית חוק הגנת הפרטיות להגן על פרטיות אזרחי ישראל. זהות הנפגע אינה חלק מיסודות העבירה וברור שמטרת החוק היא להגן על פרטיותו של כל אדם באשר הוא אדם.
  • אישום 2 ו-3 - קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - אין לקבל את טענת הנאשם כי העבירה לא הושלמה. דברי הנאשם מלמדים כי הרכישה מהאתר "סטאן ג'יימס" הושלמה, הוא קיבל לידיו את הז'יטונים שרכש ורק בהמשך נחסמו כרטיסי החיוב אותם מסר. 
  • יש לקבל את טענת הנאשם לפיה תכלית עבירת קבלת דבר במרמה היא להגן על "המרומים", ומאחר שבמקרה זה המרומים בשני האישומים הינם בעלי אתרי הימורים שפעלו שלא כדין, אין מקום לתת להם הגנה. הדברים נכונים ביתר שאת שכן הנאשם קיבל ז'יטונים כתוצאה ממעשה המרמה, שהם כלי המשמש לעבירה. התוצאה הנכונה היא כי אין להרשיע את הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה אלא בעבירה של הונאה בכרטיסי חיוב.
  • מדובר בנאשם שביצע מעשיו תוך ניהול מאגר מידע ששימש אותו לצורך ביצוע העבירות. לצורך ביצוען, יצר הנאשם קשר עם אתרי פצחנים (האקרים) ולמד כיצד להשיג את כספיו של אחרים לצורך הימוריו, כל זאת בהצגת מצג שווא לפיו מדובר בכספו שלו. פוטנציאל הפגיעה הגלום בניהול מאגר המכיל מספר רב של כרטיסי חיוב הוא גבוה והצטברות נסיבות אלו יש בהן משום נסיבות מחמירות.
  • אישום 4 - גניבה וחדירה לחומר מחשב - המחלוקת בין הצדדים היא האם כניסת הנאשם לחשבון הבנק של הקורבן, באמצעות אתר האינטרנט של הבנק (והעברת 3,000 ש"ח מחשבון זה לצד שלישי) יש בה משום חדירה לחומר מחשב. במקרה דנן הנאשם נכנס לאתר הבנק, תוך הכנסת פרטיה האישיים של הקורבן שהגיעו לידיו שלא כדין. בדרך זו הצליח להעביר מחשבונה 3,000 ש"ח. חשבון הבנק הוא אתר מאובטח, שלצורך כניסה לחשבונות הלקוחות יש צורך להזין שלושה פרטי זיהוי שונים.
  • עבירות לפי חוק המחשבים נחקקו על רקע התגברות עבריינות המחשבים ותכליתן להתמודד עם הצורך במתן הגנה לשימוש במחשב, במידע או בתוכנה במקום שאין די בעבירות הכלליות. הנאשם השתמש במחשב על-מנת להוציא מחשבון הקורבן כסף במרמה. לו היה נדרש הנאשם לבצע את אותה פעולה בטלפון או בפני פקיד, היה נתקל בקשיים טכניים בביצוע העבירה. המחשב היה כלי חיוני לצורך ביצוע העבירה. הוא איפשר לנאשם לבצע את העבירה מרחוק, על-ידי התחברות שלא כדין תוך שימוש בפרטי זיהוי סודיים. ברור כי לתכלית זו חוקק חוק המחשבים ועל כן יש להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 5 לחוק המחשבים.
  • באשר לעבירת הרכוש המתאימה למעשי הנאשם - עבירת הגניבה מצריכה התקיימות של יסוד "נשיאה ונטילה", שהינו מושג משפטי שמשמעותו "מוציא מחזקתו" של אחר. המושג "נוטל" מבטא תפישת חזקה פיזית בדבר. אין לקבל את עמדת המאשימה המבקשת לקבוע על בסיס אותן עובדות כי מחד הנאשם חדר למחשב, עבירה שהיא בתחום הוירטואלי ומאידך מבקשת לקבוע כי הנאשם עבר עבירה של גניבה, שיש בה יסוד פיזי של נטילה ממש. הנאשם ביצע את העבירה מרחוק, תוך חדירה לחשבון בנק. לא התקיימו יסודות עבירת הגניבה הדורשים נשיאה ונטילה פיזיים.