(החלטה, עבודה ארצי, השופטת לאה גליקסמן): בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה מיום 12.4.2013, בה הותרה חקירת עד המשיבה, מר צ'ו, בדרך של וידאו קונפרנס [ס"ע 22424-07-09]. המבקש הועסק על-ידי המשיבה בתפקיד מנהל מכירות ופיתוח באזור אסיה והיה כפוף למר צ'ו. המבקש פוטר מעבודתו ותבע את המשיבה, בטענה, בין היתר, כי מר צ'ו הביא לפיטוריו משיקולים זרים. בהליך קודם בעניין זה, קיבל ביה"ד הארצי בקשת רשות ערעור מטעם המבקש, נגד החלטת ביה"ד האזורי שהתירה את גביית עדותו של מר צ'ו ב- Video Conference [ע"ע 36731-09-12]. בהחלטתו הקודמת, קבע ביה"ד הארצי כי אין בהחלטתו למנוע מהמשיבה לפנות פעם נוספת לביה"ד האזורי בבקשה להתיר את גביית העדות ב-VC, במידה ויישתנו הנסיבות. המשיבה פנתה לביה"ד האזורי בבקשה נוספת כאמור, בנימוק כי מר צ'ו סיים את עבודתו בחברה העולמית שרכשה את המשיבה וכי אינו מוכן להגיע לדיון בישראל, אך יהיה מוכן להשתתף בדיון ב-VC. כאמור, ביה"ד האזורי קיבל את הבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור. נפסק - דין הבקשה להידחות. מדובר בהחלטה דיונית, אשר ככלל נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה. העובדה כי מר צ'ו עבר למקום עבודה אחר, שאין לו קשר למשיבה, מהווה שינוי מהותי בתשתית העובדתית שעל יסודה ניתן פסק-דינו של ביה"ד הארצי. כל עוד עבד צ'ו בחברת קמנטל, התייצבותו לעדות בישראל הייתה חלק אינטגרלי מעבודתו בחברה (לאור זאת נקבע כי הטרחה והנוחות הכרוכים להתייצבות לדיון בישראל אינם בגדר "סיבה טובה" לאי-התייצבותו של מר צ'ו לעדות). שונים הם פני הדברים בנסיבות העובדתיות החדשות, בהן אין קשר בין מר צ'ו לבין המשיבה. כפועל יוצא משינוי המצב העובדתי, למשיבה גם אין יכולת לפעול לכך שצ'ו יתייצב לעדות בישראל ויש בכך משום "סיבה טובה" לאי-התייצבותו של מר צ'ו לעדות. העובדה כי מדובר בעדות מרכזית מטה את הכף למתן היתר להעיד את צ'ו באצעות VC.