(פסק-דין, מחוזי ירושלים, השופטים בן אור, יעקובי ווינוגרד): ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בי-ם [ת"פ 55097-02-12 מדינת ישראל נ' פריימרק. לעיון בהכרעת הדין; גזר הדין]. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים (ס' 192 לחוק העונשין). ימים אחדים לאחר הרצח ב"בר נוער" בת"א, שלח המערער 2 הודעות לפורום "גאווה" באתר "תפוז" וכינה עצמו "הנוקם בחוסם". בהודעות, איים בפגיעה שלא כדין בגופם או בחרותם של אנשים המשתייכים לקהילה ההומוסקסואלית. המערער הודה בעובדות האישום אך טען כי אינן מהוות עבירה, שכן אין בהם משום "איום" ומשום שלא כוונו כלפי "אדם" כדרישת הסעיף. ביהמ"ש קמא דחה את הטענות והרשיע את המערער על יסוד הודאתו בעובדות. בגזר-הדין, דחה ביהמ"ש את בקשת המערער לביטול הרשעתו וגזר עליו עונש מאסר על-תנאי בן 60 יום, פיקוח מבחן לשנה ו-60 שעות שירות לתועלת הציבור. הערעור מכוון הן כלפי ההרשעה והן כלפי גזר-הדין. נפסק - אין לקבל את טענת המערער לפיה אין מדובר בביטויים העולים כדי איום. הדברים שכתב המערער אינם יכולים להתפרש אחרת. הם נכתבו ימים ספורים לאחר אירוע רצח במועדון המשמש צעירים המשתייכים לקהילה ההומוסקסואלית, שכתוצאה ממנו קיפחו את חייהם מספר בני נוער ונפצעו אחרים. נוסח ההודעות מזכיר, גם אם במשתמע, את שאירע ימים ספורים קודם לכן. האיום הטמון בנוסח זה ברור לכל בר דעת. די בכך כדי למלא את יסוד האיום. אשר לנמען, ההודעות נכתבו בפורום אינטרנטי המיועד לקהל קוראים המשתייך לקהילה ההומוסקסואלית. מדובר בבני אדם בשר ודם גם אם זהותם הספציפית אינה ידועה. ההודעה כוונה לבני אנוש, הגם שמספרם וזהותם אינם ידועים, מתוך הערכה מושכלת שחברי הפורום ייחשפו אליה. בכך התמלאה גם הדרישה שהאיום יופנה כלפי אדם. דין הערעור על ההרשעה להידחות. נוכח נסיבות המקרה, החליט ביהמ"ש לקבל את הערעור על גזר-הדין, לבטל את ההרשעה ולקבוע כי המערער ביצע את העבירה נשוא האישום. עונש המאסר על תנאי יתבטל, ביתר חלקי גזר-הדין לא יחול שינוי.