ע"א 32031-10-12 דנון תקשורת תדמיתית בע"מ ואח' נ' הרב אמנון יצחק שליט"א

(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופט יעקב שינמן): ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום ברמלה [ת"א 4587-06-09], שקבע כי המערערים הוציאו לשון הרע על המשיב והורה להם לפצותו ב- 100,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ש"ח. המשיב הינו דרשן העוסק במתן הרצאות ושיעורי תורה. המערערת 1 היא בעלת האתר "מודיעין ניוז", שכתובתו mnews.co.il. המערער 2 הוא המו"ל ובעלי המערערת 1. המערערת 3 היא כתבת באתר. המשיב נשא דרשה בכנס החזרה בתשובה בעיר מודיעין. בעקבות הכנס, פירסמה המערערת 3 כתבה באתר המערערת 1, שכותרתה "שיכנע את המשוכנעים". המשיב טען בהליך בפני ביהמ"ש קמא כי בכתבה זו הוציאה המערערת 3 את דיבתו רעה והאחריות לכך חלה על כל המערערים. הערעור הוגש הן על עצם קביעתו של ביהמ"ש קמא בשאלת האחריות והן בנוגע לגובה הפיצוי שנפסק לזכות המשיב. במהלך הדיונים צומצם הערעור לעניין גובה הפיצוי בלבד. נפסק -
  • חוק איסור לשון הרע משקף איזון בין זכות היסוד לשם טוב, לבין זכות היסוד לחופש הביטוי. שתי זכויות יסוד אלה נגזרות מהערך החוקתי של כבוד האדם. בצד זכויות אלה קיימת החובה לעשות שימוש בזכות בזהירות, במתינות, תוך שמירה על כבודם ועל רגישותם של מגזרים שונים באוכלוסייה. בפרט נכון הדבר לגבי קבוצת ניצולי השואה וצאציהם, שהשימוש שנעשה במשטר הנאצי או במנהיגו, מעורר אצלם שאט-נפש ופותח פצעי עבר.
  • חובה על כל מי שעושה שימוש במעשיו או מחשבותיו של אותו צורר או משטר אפל, מן הראוי שלמצער יבהיר, כי הדבר נעשה לצרכי אבחנה או השוואה בלבד. גם ביהמ"ש קמא סבר בצדק כי הסרט "הרצל והציונות" המופק ומופץ על-ידי ארגון "שופר" הוא סרט קשה לצפייה ולכן מי שממליץ לצפות בו מן הראוי שיסתייג מההשוואות שנעשות בו.
  • הסרט נשוא הערעור מופק ומופץ על-ידי ארגון "שופר", שביהמ"ש קמא קבע שלא הוכח קשר המטיל על המשיב אחריות לנאמר בו (למרות שהארגון הוקם על-ידי המשיב, תמונתו היא חלק מדף הבית באתר האינטרנט של הארגון, המשיב הוא המרצה העיקרי בארגון ועוד). יש לזכור כי תמונת המשיב מוטבעת לא רק בלוגו של עמותת שופר, אלא גם על עטיפת הסרט.
  • המשיב הודה כי הוא ממליץ על צפייה בסרט ומרצה מטעם הארגון שהפיק אותו. מי שממליץ לראות סרט כזה, בהיותו דמות לה שומעים אנשים לא מעטים, מן הראוי שיאמר כי ההמלצה באה כדי ללמוד מהשלילי והבזוי באותה התנהלות של אותו משטר אפל ומנהיגיו.
  • המשיב הינו דמות ציבורית, המשמש גם כדרשן ובלאו הכי כמחנך של מגזרים שונים בחברה, עליו לקחת בחשבון כי בהיותו דמות מוערכת ונערצת על-ידם, דבריו יכולים להתפרש בצורה שונה ואף מעוותת על-ידי קהל שומעיו ולכן חובה עליו לנהוג במשנה זהירות בדבריו ובפרט בנושא כה רגיש וטעון וכך תמנענה טעויות ופרשנויות לא נכונות של דבריו.
  • ביהמ"ש קמא ביסס את קביעתו ביחס לפיצוי על המסקנה כי "הכתבה פורסמה מתוך מטרה לפגוע בתובע" ובהתאם לכך פסק לטובת המשיב את מלוא סכום התביעה. לאחר עיון בתיק ביהמ"ש קמא ובטענות הצדדים, סבור ביהמ"ש כי לא הונח בפני ביהמ"ש קמא בסיס ראייתי מספק לקיומה של "כוונה לפגוע" אצל המערערים, אלא להיפך.
  • המשיב הינו דמות ציבורית וכך גם העניין הנדון. בנסיבות שכאלו, גם לעניין פסיקת הפיצויים, הכף נוטה להקל עם המפרסם ולא להכביד ולהחמיר איתו. הכתבה שפרסמו המערערים אינה ראייה מספיקה לצורך הוכחת הכוונה לפגוע ואין מנוסח הכתבה עצמה ללמד על "כוונה לפגוע" במשיב. בהתחשב בכל אלה, לרבות העובדה כי הכתבה פורסמה באתר אינטרנט ייעודי לתושבי מודיעין והעובדה שהכתבה הוסרה מהאתר, יש להעמיד את גובה הפיצוי על סך של 9,000 ש"ח וההוצאות על סך של 1,800 ש"ח. כל צד יישא בהוצאות הערעור.
עדכון: ביום 8.9.2013 דחה ביהמ"ש העליון (השופט צבי זילברטל) בקשת רשות ערעור שהגיש המערער על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי לעיל, ללא צורך בתגובת המשיבים. בין היתר, קבע ביהמ"ש כי לא היה צורך להידרש לשאלת כפל הפיצוי לפי ס' 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, הואיל והמערער כלל לא עתר באופן מפורש לפיצוי מכוח סעיף זה. בנוסף, קבע ביהמ"ש כי גם סכום הפיצוי, כשלעצמו, אינו מקים עילה לקיום דיון ב"גלגול שלישי" [רע"א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ' דנון תקשורת בע"מ ואח'].