ת"ק 23131-04-12 שמואל בר-זיו נ' ארט-אין מוצרים למטבח ולאמבטיה בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, תביעות קטנות כפר-סבא, הרשם צוריאל לרנר): תביעת ספאם. התובע טען כי הנתבעת, חברה לייצור מטבחים וריהוט, שיגרה אליו 9 הודעות דוא"ל בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ההודעות הזמינו את התובע ליצור קשר לשם פגישה עם מעצב מטבחים, ללא עלות, ואין בהן פרטים מזהים אודות החברה השולחת. הנתבעת טענה כי את ההודעות שיגרה חברת פרסום עמה התקשרה וכי ככל הידוע לה מדובר בלקוחות שאישרו את דבר קבלת הפרסומות. נפסק - דין התביעה להתקבל, אך הסכום הנתבע מופרז. לפי הוראות החוק ההודעות הן "דבר פרסומת" והנתבעת היא "מפרסם". אין נפקות לכך שפרטי הנתבעת אינם מופיעים בדברי הפרסומת, שכן תוכנן מיועד לקדם את מטרות הנתבעת. גם שיגור על-ידי שלוח הוא שיגור. מפרסם שאינו משגר עשוי לחוב אם שלוחו שיגר את דבר הפרסומת. נטל ההוכחה להראות כי השיגור לא היה ביודעין חל על המפרסם. הנתבעת העסיקה אחרים בפרסום עבורה ואלו שיגרו לתובע דבר פרסומת אסור לפי החוק, 9 פעמים. על הנתבעת כאמור הנטל להוכיח כי שלוחיה לא עשו כן ביודעין, אלא שהיא לא הציגה בדל ראיה בדבר ידיעותיהם של שלוחיה. יש לראות בנתבעת כאחראית לשיגור ביודעין של דברי הפרסומת על-ידי שלוחיה. מאחר והנתבעת העידה כי לא ידעה כי דברי הפרסומת נשלחים בניגוד לחוק, יש להקל עמה בפסיקת סכופ הפיצוי. הנתבעת תפצה את התובע ב-180 ש"ח עבור כל משלוח ובסה"כ 1,620 ש"ח וכן 180 ש"ח עבור אגרת התביעה והוצאות הדיון.