ע"פ 244-12 מרקוס נ' מדינת ישראל

(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופטים טל, בוסתן ודותן): ערעור על הכרעת הדין וגזר-הדין שניתנו בביהמ"ש השלום בראשל"צ [ת"פ 6791-03-10]. המערער הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איסור הגרלות והימורים, איסור ביצוע פעולה ברכוש אסור, אי-הודעה על פתיחת עסק במועד ואי-דיווח על הכנסה תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה. המערער, יחד עם שותפיו, אירגן, ערך וניהל הימורים אסורים בתחום הספורט, באמצעות אתר הימורים באינטרנט. המערער שימש גם כראש קבוצת מהמרים באתר וככזה הביא מהמרים לאתר ופעל על-מנת לגבות ולשלם את כספי ההימורים. בתקופה הרלבנטית בוצעו באמצעות המערער הימורים באתר בסך כולל של כ- 12.6 מיליון ש"ח, עליהם לא דיווח לשלטונות המס. המערער נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי; חתימה על התחייבות ע"ס 500,000 ש"ח להימנע מעבירה בה הורשע וחילוט רכוש. הערעור על הכרעת הדין נסב על התערבותו הפעילה (ולשיטת המערער - הפסולה) של השופט קמא, שהובילה להשגת הסדר הטיעון בין הצדדים. ביחס לגזר-הדין, טען המערער, בין היתר, כי ביהמ"ש קמא פגע בעקרון אחידות הענישה (לאור העונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשה). נפסק -

יש לדחות את בקשת המערער לחזור בו מהודאתו ולבטל את הכרעת הדין המבוססת עליה. באשר לגזר-הדין, אין בו כל חריגה מרמת הענישה המקובלת והראויה ובוודאי שאין בו טעות מהותית או חריגה קיצונית ממנה. ביהמ"ש קמא קבע בצדק כי המערער מצוי ברף העליון של היררכיית השליטה באתר ההימורים, בנוסף להיותו ראש קבוצה. ברור כי המערער עומד מבחינה היררכית מעל לנאשמים האחרים בפרשה. משנקבע כך, לא ניתן להסתפק בעונש של מאסר בעבודות שירות (כפי שנגזר על ראשי הקבוצות), אלא יש להשית עליו עונש מאסר בפועל, בהתאם לרף הענישה שקבע ביהמ"ש העליון. יש לזכור כי מדובר בהימורים מקוונים, כי היקף הפעילות באתר היה במיליוני שקלים, כי הפעילות נמשכה למעלה משנתיים, כי המערער היה ברף העליון של היררכיית השליטה באתר, כי בנוסף היו גם עבירות מס והלבנת הון בהיקף ניכר, כאשר המחדלים לא הוסרו עד היום. בנסיבות אלו העונש של 12 חודשי מאסר בפועל אינו חמור מדי ואינו מצדיק התערבות. הערעור נדחה, הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר-הדין.