ת"צ 43997-09-12 באסל אבו דריס נ' הוט מובייל בע"מ

(פסק-דין, מחוזי נצרת, השופטת נחמה מוניץ): בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה לכשלים טכניים ותקלות באפשרות להשתמש ברשת הנתונים הסלולרית שמספקת המשיבה, המכונה "נקודת גישה חמה" (Hot Spot), כנקודת מודם לגלישה באינטרנט באמצעות התקן תומך אחר. המבקש טען כי מקור הכשלים בחסימת השירות על-ידי המשיבה, בניגוד לדין. המשיבה טענה, בין היתר, כי לפי רישומיה המבקש מעולם לא עשה שימוש, או ניסה להשתמש, בנקודת הגישה החמה וכן כי לא חסמה את האפשרות לעשות שימוש בטכנולוגיה זו. נפסק - דין הבקשה להידחות. המבקש לא הוכיח באופן לכאורי קיומה של עילת תביעה אישית ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. המבקש טען כי הוגבלה יכולתו להפוך את המכשיר שברשותו ל"נקודת גישה חמה" המשדרת אותו רדיו (WiFi), באופן המאפשר לציוד נוסף סמוך לגלוש באינטרנט הסלולרי של המנוי מחשבון גלישה יחיד. מדובר בתכונה מובנית בציוד סלולרי "חכם", ומשכך הגבלתה עומדת בניגוד להוראות חוק התקשורת. תיקון 46 לחוק התקשורת, שנכנס לתוקפו ביום 1.1.2011, קבע כי בעל רישיון ומי שעיסוקו בסחר במכשירים סלולריים, לא יחסום או יגביל את התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה רט"ן. מטרת החוק לקבוע איסור על ביצוע הגבלות או חסימות שונות, באופן שיאפשר, בין היתר, שמירה על עקרון הניטראליות של רשת האינטרנט ויאפשר לצרכנים מיצוי של כלל היכולות המובנות בציוד התקשורת שברשותם. משרד התקשורת קבע כי כל חסימה או הגבלה של תכונה מובנית של ציוד הקצה, מהווה הפרה של הוראות החוק. חוק זה חל על המשיבה מיום הקמתה.

מתגובת המשיבה עולה כי מיום הקמת רשת המשיבה (14.5.2012) ועד ליום 8.8.2012, הייתה מהירות הגלישה לשימושים הנוספים באמצעות נקודת הגישה החמה, זהה למהירות הגלישה לשימוש רגיל במכשיר, בשל עניין טכני אצל המשיבה, זאת על אף האמור בהסכמי ההתקשרות של החברה עם לקוחותיה. המשיבה טוענת כי לא ניתן לטעון לגבי תקופה זו כי הייתה חסימה או הגבלה כלשהי והמבקש לא הביא כל ראיה לסתור טענות אלו של המשיבה. מכאן, שאותם כשלים או תקלות, נוצרו, אם בכלל, לכל המוקדם ביום 8.8.2012. המסקנה היא כי ניתן לסבור כי המשיבה פעלה כמתואר על-ידי המבקש והגבילה או חסמה, בדרך כלשהי, את אפשרות המנויים המחזיקים בטלפון נייד חכם, לעשות שימוש במכשיר החכם כ"נקודת גישה חמה", אך ורק בתקופה שבין 8.8.2012 ועד ליום 12.9.2012 (המועד בו הומצאו לה הוראות החוק המתוקנות על-ידי משרד התקשורת). המבקש לא תמך את טענותיו בראיות כלשהן. כל שצירף לבקשתו הם מסמכים המעידים על התקשרותו עם המשיבה וכתבה שהתפרסמה בעיתון "גלובס". גרסתו הכללית והבלתי מפורטת של המבקש, באשר לתביעת העילה האישית, נותרה בגדר טענות שהועלו בבקשת האישור הנתמכת בתצהירו בלבד. המבקש לא צרף כל פניה למשיבה בגין התקלות הנטענות על-ידו ולא נקב בתאריכים בהם נתקל באותם כשלים טכנולוגיים. לא נמצאה כל תמיכה ראייתית בגרסתו. טענה בדבר חסימה טכנולוגית צריכה להיתמך בחוות דעת מקצועית באופן מובהק. לא צורפה חוות דעת או מקור מידע לפיו התקלה נעוצה אצל המשיבה. ייתכן ואילו היה פונה המבקש למשיבה לבירור מקור התקלה, הייתה המשיבה מספקת לו פתרון ראוי לאותן תקלות, דוגמת מודם סלולרי, אז היה נחסך ממנו הצורך לפנות לחברת תקשורת אחרת ולרכוש מודם סלולרי מכיסו (רכישה שלגביה לא צורפה קבלה או ראיה). גם את טענתו בדבר הנזק הממשי לא תמך המבקש בראיה כלשהי. הבקשה נדחתה.

עדכון: בהליך נוסף, בו נטענו טענות זהות נגד המשיבה וחברת פרטנר תקשורת בע"מ, הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שהמשיבים הגיעו למסקנה כי סיכויי בקשת האישור אפסיים (בעקבות פסק-הדין דלעיל). ביהמ"ש המחוזי בחיפה (השופט יגאל גריל), אישר את בקשת ההסתלקות ביום 29.4.2013 {ת"צ 39282-09-12 איציק אידלמן ואח' נ' פרטנר תקשורת בע"מ ואח'}.