(החלטה, שלום הרצליה, השופטת סיגל רסלר-זכאי): בקשת התובע להעדת עד באמצעות כינוס וידאו. העד שוהה כיום בקוסטה ריקה, בשליחות מטעם משרד החוץ. העד סייע לתובע בעת ולאחר התאונה נשוא התביעה, אך לא היה עד לה. נפסק - הכלל הוא כי גביית עדות תיעשה בין כותלי ביהמ"ש והחריג לו הוא גביית עדות באמצעים טכנולוגיים ובכלל זה באמצעות כינוס וידאו. השיקולים המנחים בבחינת בקשה כאמור הם שהבקשה הוגשה בתום-לב, כי העדות רלבנטית למחלוקת וכי קיימת "סיבה טובה" לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור את עדותם בביהמ"ש. בהתאם לסעיף 13(א) לפקודת הראיות, רשאי ביהמ"ש להורות כי אדם ייחקר מחוץ לתחום שיפוטו של ביהמ"ש. הבקשה הוגשה כחודש וחצי לפני מועד הגעתו של העד לארץ, כבקשה חילופית, ככל שלא ניתן יהיה להעיד את העד במהלך ביקורו. נכונות העד והסכמת התובע להעיד את העד במהלך ביקורו בארץ, מלמדת על תום הלב בהגשת הבקשה. נימוקי המשיבה בהתנגדותה אינם משכנעים כי במקרה דנן חיוני להתרשם מהעדות בחקירתו הנגדית על דוכן העדים, תחת חלופה טכנולוגית סבירה. העד לא היה עד לאירוע התאונה ותצהירו קצר מאוד ומתייחס לנסיבות ההגעה למקום ולנושא השילוט בו. אילו נושאים חשובים הנוגעים למחלוקת בין הצדדים. ברם, אופי החקירה אינו מצדיק את הבאת העד לארץ או דחיית שמיעתו למועד מאוחר יותר. בנוסף, מדובר בעד ולא בבעל דין. העד הינו עובד מדינה במשרד החוץ ומטעמים הקשורים בעבודתו הגעתו לארץ במועד ההוכחות אינה אפשרית. הבקשה התקבלה.