ת"א 2042-08 וויזקום תקשורת בע"מ נ' טל-יד מצוינות בשירות בע"מ ואח'

(החלטה, מחוזי ת"א, השופט ד"ר עמירם בנימיני): תביעה למתן צו מניעה קבוע, צו למתן חשבונות ולפיצוי כספי בשל הפרת הסכם והפרת זכויות קניין רוחני בתוכנות מחשב למרכזיות, שהן פרי פיתוחה של חברת קונג'י בע"מ, שהמחתה לתובעת את זכויותיה בהן. התוכנות (PCP ו- E-Manager) מאפשרות מתן שירותי תמיכה ואחזקה למרכזיות תקשורת טלפונית. התובעת טענה כי הנתבעים מעניקים שירותי תמיכה טכנית ללקוחות שרכשו מרכזיות של קונג'י, תוך שימוש לא מורשה בתוכנות. הנתבעים כופרים בהיות התובעת בעלת זכויות הקניין הרוחני בתוכנות ועל זכותן של התובעת או קונג'י למנוע מהם להשתמש בתוכנות לצורך מתן שירותי תמיכה. כן טענו הנתבעים להפרת הסכם הפצה שהיה בינם לבין קונג'י. נפסק - 
  • העדויות מטעם התובעת הותירו רושם מהימן. לעומת זאת, דווקא גרסתם של הנתבעים לא חדלה להתפתח. לא ניתן לתת אמון כלשהו בעדות מטעם הנתבעים ובטענותיהם וברור כי כל מטרתם היא להתחמק מתשלום עבור השימוש בתוכנות.
  • התובעת הייתה בעת הגשת התביעה והינה גם כיום, רשאית להגיש תביעה בגין הפרת זכויות הקניין הרוחני של קונג'י בתוכנות, או הפרת הסכמי ההפצה שחתמה, לרבות תביעה לצו מניעה, פיצויי הפרה וצו מתן חשבונות. התובעת הראתה כי הייתה בעת הגשת התביעה, וגם כיום, בעלת רישיון ייחודי לשימוש בתוכנות. בנוסף, היתה התובעת בעלת הקניין הרוחני בתוכנות בתקופה בה התקיים הסכם הרכישה (10.5.2009 - 9.2.2012). לכן, יש לדחות את טענות הנתבעים בדבר העדר יריבות או העדר עילה להגשת התביעה נגדם.
  • טענת הנתבעים בסיכומיהם, כי התובעת לא הוכיחה את היותן של התוכנות מוגנות בזכויות יוצרים, מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן היה עליהם להעלות אותה כבר בכתב ההגנה. טענה זו אף סותרת את טענות הנתבעים בכתב ההגנה ואין סיבה להתיר לנתבעים להתנער מהודאתם בדבר קיומן של זכויות יוצרים בתוכנות.
  • על-מנת להסיר ספק, הוכח כי התוכנות ראויות להגנת זכות יוצרים. על-מנת ליהנות מהגנת זכות יוצרים, די בכך שהתובעת תראה כי התוכנות לא הועתקו ממקור כלשהו וכי הושקעה ביצירתן השקעה, ולו מועטה, של זמן ומחשבה. התובעת הוכיחה הרבה מעבר לכך. למסקנה דומה, לפיה התוכנות הנדונות מוגנות בזכויות יוצרים, הגיע ביהמ"ש גם בעניין הרשקוביץ.
  • התובעת אינה צריכה להראות כי הפיתוחים שנעשו על-ידה, לאחר רכישת הזכויות בתוכנות מקונג'י, מצדיקים, כשלעצמם, הענקת זכויות יוצרים. די בכך שהתוכנות פותחו באופן בלעדי על-ידי קונג'י והתובעת רכשה מקונג'י את זכות השימוש הבלעדית בהן (כפי שהוכח).
  • הנתבעים הוסיפו וטענו כי קונג'י עצמה, ממנה קיבלה התובעת את זכויותיה בתוכנות, לא הייתה כלל בעלת זכויות היוצרים בתוכנות, אך הנתבעים אישרו והצהירו כך בהסכם שחתמו עם קונג'י. מדובר בטענה חסרת בסיס, במסגרת ניסיונות הנתבעים לחמוק מאחריות להפרה הבוטה של זכויות היוצרים בתוכנות, שלגביה אין בפיהם טענת הגנה טובה כלשהי. טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה ואף סותרת את טיעוני הנתבעים בכתב הגנתם המתוקן. הנתבעת ידעה היטב כי הזכויות בתוכנות שייכות לקונג'י ושדרוש לה רישיון מקונג'י לצורך ההתקשרות עם בזק, שחייבה שימוש בתוכנות.
  • הנתבעים טענו כי גם אם התובעת היא בעלת זכויות בתוכנות, הרי שגם הנתבעים רשאים לעשות בהן שימוש, מכוח מספר מקורות חלופיים. המקור הנטען הראשון הוא הסכם ההפצה בין הנתבעים לקונג'י. אך הסכם זה הגיע לקיצו לכל המאוחר ביום 29.9.2008 ולמעשה כבר עם ביטולו לאור הפרתו ביום 20.8.2008. לכן, הוא אינו יכול להוות מקור לזכותה של הנתבעת להשתמש בתוכנות מאז פקיעתו. 
  • לחילופין, טוענים הנתבעים כי גם אם הסכם ההפצה בוטל כדין, או הגיע לסיומו במועד הגשת התביעה, הרי שזכותם להשתמש בתוכנות נובעת גם ממקורות אחרים. מדובר בטענות מופרכות, שדומה כי לא נועדו אלא לגרור את התובעת ואת ביהמ"ש לדיונים מיותרים. לו היה לנתבעת, או לכל לקוח הרוכש מרכזיה, רישיון לשימוש בתוכנות האחזקה והתיקון של קונג'י, לא הייתה הנתבעת מתקשרת בהסכם ההפצה עם קונג'י שבו קיבלה רישיון לשימוש בתוכנות והנתבע 2 לא היה מודה בעדותו כי היה עליו לשלם תמלוגים לקונג'י עבור השימוש בתוכנות.
  • הנתבעים אינם יכולים להיבנות מההלכות החלות על "יבוא מקביל". הלכות אלו מורות כי זכות שיווק בלעדית שהוקנתה לגורם כלשהו, אינה מאפשרת לו למנוע יבוא מקביל של אותו מוצר. אולם כלל זה חל רק לגבי מוצרים שאינם מפרים זכויות קניין רוחני. יבוא מקביל מותר רק כאשר מדובר בעותקים חוקיים של המוצרף שאינם נופלים לגדר הגדרת "עותק מפר" בחוק זכות יוצרים, להבדיל מעותקים פיראטיים שיוצרו בחו"ל ללא רשות בעל זכות היוצרים. על-מנת להינות מן הפטור, היה על הנתבעים להראות כי החברה המוכרת את התוכנה באינטרנט עושה כן באופן חוקי, מכוח הרשאה שקיבלה מהתובעת או מקונג'י, דבר שלא הוכח.
  • גם את מכירת התוכנה באינטרנט הייתה חוקית, רוכש התוכנה אינו הופך לבעל זכויות יוצרים בתוכנה. מי שרכש עותק חוקי של תוכנה יכול לעשות שימוש פרטי בעותק שרכש, אך הוא אינו רשאי לעשות בו שימוש מסחרי, או להעתיק את התוכנה.
  • אין חולק כי הנתבעים ממשיכים להחזיק בתוכנות ולהשתמש בהן באופן מסחרי לשם מתן שירותי אחזקה ותמיכה ללקוחותיהם. אמנם הפעולה של "שימוש" ביצירה מוגנת אינה מהווה, כשלעצמה, הפרה של סעיף 11 לחוק. אך די בהחזקת עותק מפר של התוכנה לשם שימוש מסחרי כדי להוות הפרה עקיפה לפי סעיף 48(3) לחוק, האוסר על "החזקה למטרה עסקית" של "עותק מפר", בידיעה שהוא מפר. זה מה שעושים הנתבעים.
  • המונח "עותק מפר" מתייחס לעותק שנעשה ללא רשותו של בעל זכות היוצרים, אך יש לפרש מונח זה ככולל גם עותק שבמקור היה חוקי (כל עוד הוחזק בידי הנתבע מכוח רישיון כדין), אך הפך לעותק מפר עם ביטול הרישיון. אם לא כן, לא תהא דרך לבטל רישיון מוגבל בתקופה שניתן לשימוש בתוכנה מוגנת, עקב הפרת תנאי הרישיון, או עם פקיעתו מסיבה אחרת. במקרה דנן, עותק של התוכנות נמסר לנתבעים לצורך מתן שירותי תיקון ואחזקה של מרכזיות קונג'י, במסגרת הסכם ההפצה. מרגע שההסכם בוטל או פקע, אין הנתבעים רשאים להמשיך ולהחזיק בעותק של התוכנות ומקל וחומר אינם רשאים עוד לעשות בהן שימוש מסחרי.
  • "העתקה" אסורה של יצירה מוגנת, המהווה הפרה לפי סעיף 11(1), כוללת גם "אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר". אין ספק שהנתבעים מאחסנים במחשב כלשהו את התוכנות שקיבלו מקונג'י מכוח הסכם ההפצה, לאחר ביטול ההסכם או פקיעתו, מה שמהווה "אחסון" מפר של התוכנה ב"אמצעי אלקטרוני". זאת ועוד, הרצה של תוכנה על-גבי מחשב כרוכה ביצירת עותק הימנה על-גבי זיכרון העבודה של המחשב (RAM) ולכן מהווה "העתקה". בכל מקרה, עותק התוכנות שהורידו הנתבעים מהאינטרנט הוא בוודאי "עותק מפר", שכן לא הוכח שיוצר בהסכמת בעלת הזכויות בתוכנות.
  • העובדה שהתובעים קיבלו רישיון לעשות שימוש בעותק מורשה של התוכנות אין פירושה שהם רשאים להמשיך ולעשות שימוש זה ללא הגבלת זמן ומבלי לשלם תמלוגים, גם לאחר ביטול רישיון השימוש בתוכנה. חוק זכות יוצרים מתיר אמנם שימושים שונים בתוכנות מחשב, כחריג להפרה, אך הנתבעים לא טענו או הוכיחו כי השימוש שעשו בתוכנות נופל לגדר אחד השימושים המותרים לפי החוק. 
  • המסקנה שאין להעניק לבעל תוכנה זכות בלעדית ליתן שירות לתיקונה, אינה אומרת שדיני זכויות היוצרים מתירים לכל דיכפין לעשות שימוש לא מורשה בתוכנה מוגנת, שפותחה לצורך מתן שירותי אחזקה ותיקונים למוצרים אחרים (כגון מרכזיות). יש להבחין בין זכותו של לקוח לקבל שירותי אחזקה ותיקון ממי שירצה, לבין זכותו לעשות לשם כך שימוש לא מורשה בתוכנה מוגנת. 
  • תכליתו של סעיף 24 לחוק זכות יוצרים היא לאפשר מתן שירותי אחזקה ותיקון לעותק מורשה של תוכנה, באמצעות צד שלישי, ולא רק על-ידי בעל הזכויות בתוכנה. אין הוראה זו חלה על שימוש לא מורשה בתוכנה מוגנת, שנועדה לבצע את שירותי האחזקה והתיקון של ציוד אלקטרוני שנמכר.
  • הנתבע 2 אחראי באופן אישי להפרת זכויות היוצרים בתוכנות ולהפרת חוזה ההפצה. יש לקבוע כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים בתוכנות. התובעת זכאית לצו מניעה קבוע שיאסור על המשך ההפרה והוא ניתן. התובעת זכאית לפיצויים בגין הפרת זכויות היוצרים (סטטוטוריים או ממשיים) וכן היא זכאית לצו למתן חשבונות. לאחר מתן דו"ח החשבונות יקבע מועד להמשך הדיון, ביחס לסעדים הכספיים. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 125,000 ש"ח.