תפ"ח 11230-01-12 מדינת ישראל נ' מוחמד אסעד ואח'

אולי יעניין אותך גם

(גזר-דין, מחוזי נצרת, השופטים כהן, הלמן וארבל): הנאשמים הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שונות, לרבות מגע עם סוכן חוץ, ניסיון לקשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה, חברות בהתאחדות בלתי מותרת ועוד. עניין האישומים בעבירות ביטחון שונות, שתחילתן בשימוש שעשה הנאשם 1 בחשבון הפייסבוק שלו, לצורך חבירה לגורמי חמאס, הצטרפות לשורותיו וגיוס אמל"ח לצורך ביצוע פיגועים. נפסק - העבירות בהן הורשעו הנאשמים בוצעו לא אחת במרחבי רשת האינטרנט. נתון זה זוקפת ההגנה לטובת הנאשמים בציינה כי הגבול בין המציאות למציאות הוירטואלית דק ולעיתים אפור, אולם אין לקבל טענה זו ואף להיפך. האינטרנט הינה רשת כלל עולמית, נחלת מיליארדי משתמשים, כאשר התקשורת המקוונת והמיידית של הרשת הפכה את הזירה הוירטואלית לזירה נוחה לפשעים רבים. תחומי פשיעה חדשים שרווחו בעולם הועתקו משיקולי נוחות לזירה ולמרחב הווירטואלי וכך גם במקרה דנן. רשת האינטרנט והרשתות החברתיות הינן פלטפורמה נוחה, זמינה ואף נפוצה לביצוע עבירות שונות ואין לאבחן בין מרחב "המציאות" למרחב ה"וירטואלי". בעידן דהיום, הווירטואלי הוא המציאות ואין לקבל את התפיסה כי עבריינות מחשבים יש בה נופך של משובת נעורים, עבירות המבוצעות "מבלי משים" או מתוך אתגר חברתי. מדובר בעבירות לכל דבר ועניין, עבירות נפוצות אשר שכיחותן מחייבת העברת מסר ברור ונחרץ כי סיוע לגורמים עוינים לישראל יתבע ממבצעיו מחיר עונשי כבד.