ע"א 28806-12-12 הפניקס הישראלי מימון וסחר בע"מ נ' יוסף ח'לאילה

(החלטה, מחוזי חיפה, השופטת תמר שרון נתנאל): בקשה לסילוק ערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו. המבקשת טענה כי הערעור הוגש לאחר חלוף חודשיים מיום מתן פסה"ד ולכן יש לדחותו. בתגובה, טען המשיב כי לאור מועד המצאת פסה"ד, הוגש הערעור במועדים הקבועים בחוק. המשיב הודה כי ידע על מתן פסה"ד ואף קרא אותו, לאחר שהוציאו מהאינטרנט קודם שהומצא לו, אך טען שלא נהג בחוסר תום-לב, שכן הניח כי מניין הימים להגשת הערעור יחל ממועד ההמצאה כדין של פסה"ד לידיו. נפסק - מתי יחול כלל הידיעה כחריג לכלל ההמצאה? נקבע בפסיקה כי החריג של "מועד הידיעה" יגבר על הכלל של "מועד ההמצאה כדין", כאשר בעל הדין הודה שפסה"ד נמסר לידיו והוא ידע מה תוכנו, עוד לפני מועד ההמצאה, באופן שמניין הימים להגשת הערעור יחל במועד הידיעה. אמנם, הכלל העיקרי הוא "כלל ההמצאה", שכן החובה הקבועה בדין לבצע המצאה של כתבי בי-הדין לבעלי הדין נועדה להבטיח כי כל שלב וכל פעולה בהליך השיפוטי שהם צד לו יהיו בידיעתם, שאם לא כן עלולה זכותם הדיונית להיפגע. אולם, משאין כל ספק שפסה"ד במלואו היה בידי המבקש, יש למנות את המועד להגשת הערעור כבר מתאריך זה. במקרה דנן אין מדובר רק בידיעה על כך שניתן פסה"ד, אלא בידיעה מלאה של תוכנו, לאחר שהמבקש קרא אותו בעקבות הפקתו מהאינטרנט. המבקש טען כי לא ייתכן שבעידן האינטרנט ייהפך כלל הידיעה לעיקר. אין דעתו של ביהמ"ש כך. האינטרנט אכן חולל מהפכה בזמינות של אדם למידע בכלל ולהחלטות שניתנו בפרט. אין כל סיבה להתעלם מהיתרונות אשר בכך ולהישאר, בכל הנוגע לתחום המשפט, בעידן שקדם לכך. ממילא, גם טרם עידן האינטרנט, משהוכח כי הנמען קיבל, בפועל, עותק של פסה"ד, ראו בתי המשפט את היום בו קיבל עותק ויכול היה לקרוא את פסה"ד, כיום ההמצאה, ואין מקום לקבוע אחרת כאשר המדיה באמצעותה קרא המבקש את פסה"ד היא האינטרנט, רק משום שהמדיה זמינה ומיידית. הבקשה התקבלה. הערעור נמחק.